גם חברת כנף ביצעה בדיקות מקדימות, שבסופן קיבלה אישור של ועדת ההשקעות מטעמה, אשר כללה מומחים בתחום, כפי שעולה מעדות מנהלת חברת כנף, חנה מירצקי:
"לא הוצאנו שום מצגת למשקיעים טרם קבלת אישור של וועדת השקעות של כנף שנכחו בה, מעבר לאנשי כנף שהציגו את ההשקעה, גם גורמים, אנשים חיצוניים ידועי שם שיודעים, מבינים בעסקים, יודעים לבחון, מכירים תשואות, מכירים השקעות..." (עמ' 197 לפרוטוקול).
המערערים העלו טענות שונות בהקשר לבדיקות שנערכו, חלקן טענות שלא הועלו בבית משפט קמא. כך, נטען כי הסקר השיווקי שנערך על ידי חברת ריצ'רד אליס גרופ נערך בשנת 2008 בעוד שכספי ההלוואה הועברו בשנת 2007. אלא שבמכתב הלוואי מיום 8.4.2008 שצורף למסמך הסקר נאמר במפורש כי הוא מהווה עדכון למחקר קודם שנערך כשנה לפני כן, בחודש מרץ 2007 (מוצג 16 למוצגי המשיבים בערעור דכאן). עוד נטען על ידי המערערים כי בניגוד לדברי חנה מירצקי, ועדת ההשקעות לא בחנה את הפרוייקטים, אלא שבניגוד לטענת המערערים לא ניתן להסיק זאת ממכתבו של פרופ' גרוס וממכתבו של רו"ח ולנטין (מוצגים 8-7 למוצגי המשיבים בערעור דכאן). פרופ' גרוס כתב במכתבו מיום 12.2.2012 – חמש שנים לאחר האירועים מושא דיוננו – כי הפרוייקט הספציפי לא זכור לו, ורו"ח ולנטין אף הדגיש כי השתתף בהרבה ישיבות של ועדת ההשקעות אך לא זוכר אם השתתף בישיבה הספציפית שדנה בפרוייקטים אלה, וכי לא היו פרוטוקולים של ועדת ההשקעות.
- כאמור, המשיבים עצמם הפסידו את כספם באותם פרויקטים וחזקה עליהם שביצעו את מירב הבדיקות הנדרשות כדי להגן לכל הפחות על השקעותיהם. עמד על כך בעדותו בבית משפט קמא יאיר פודים (להלן: פודים), שבעת הרלוונטית כיהן כמנכ"ל שרם פודים גרופ - שהחזיקה תחתיה, כחברות אחיות, את חברת כנף וחברת לידר החזקות – וכיהן גם כדירקטור בחברת כנף:
"זה לא שבאנו, הבאנו משקיעים, הסתכלנו עליהם ואמרנו להם 'יופי של השקעה, תשקיעו אתם, אנחנו נסתכל עליכם'. אנחנו השקענו בעצמנו, והפסדנו את כל הכסף בפרויקטים האלה. ההפסדים האלה בפרויקטים גררו את כל קבוצת לידר הציבורית – לידר החזקות והשקעות להסדר חוב, לטראומה שאי אפשר לתאר אותה בכלל במובן הזה. ואני יכול להגיד היום במלוא האחריות, אם הייתי מסתכל לאנשים היום בעיניים, אני יודע שאף אחד לא רוצה להפסיד כסף, אני מצטער על זה ובטח מצר על זה שאנשים הפסידו כסף, אבל לא היו פה דברים שנעשו כדי לגרום לזה שאנשים יפסידו כסף. הרעיון היה להשקיע בפרויקטים, חשבנו שהם רווחיים, ובסופו של דבר עמדנו במשבר שלא היה בהיסטוריה כמותו, והמשבר הזה גרם לנו את כל הנזקים האפשריים, כולל הנזקים שלידר עצמה כמעט פשטה את הרגל כתוצאה מהדבר הזה" (שם, עמ' 96 לפרוטוקול).