- בחודש יוני 2007, טרם החתימה על הסכם השותפות, ערכה חברת כנף כינוס למשקיעים הפוטנציאליים, בנוכחות שחר למקין, מנכ"ל חברת לידר אינטרנשיונל דאז (להלן: למקין). במהלך הכינוס הוצגה מצגת במסגרתה נפרשו עיקרי התוכנית העסקית של המיזם ברומניה ולטביה, וכותרתה "הלוואת Mezzanine משולבת משתתפת ברווחים". בתחתית עמוד הפתיחה של המצגת, נכתב כי היא מהווה "קיט שיווקי" למתן אינפורמציה כללית וראשונית בלבד, וכי כל התנאים וההוראות שיחולו בקשר להשקעה, יהיו בהתאם להסכמים שיחתמו בהמשך (להלן: מצגת המשקיעים).
בתוכן המצגת הופיע פירוט אודות הפרוייקטים ומבנה העסקה, לפיה כל אחד מהמשקיעים יהא שותף מוגבל בשותפות, אשר חברת בת של חברת כנף היא השותף הכללי בה.
- שבועות ספורים לאחר הכינוס ומצגת המשקיעים, נחתם הסכם השותפות, בין המשקיעים, כולל המערערים, לבין השותף הכללי, חברת SFW, ובסמוך לכך נחתמו הסכמי ההלוואה – אחד עבור פרויקט רומניה ואחד עבור פרויקט לטביה, וכספי ההלוואה הועברו ללידר אינטרנשיונל. סעיף 9 להסכם השותפות הסדיר את ההשקעה וסעיף 10 הסדיר, בין היתר, את גורמי הסיכון וניגודי העניינים. בהתאם לאמור בסעיף 9.2 להסכם, נקבע כי השותפות תלווה 4.16 מיליון אירו לחברת לידר אינטרנשיונל לצורך השקעה בשני הפרויקטים במיזם, ובסעיף 9.16 נקבע כי ה"הלוואה הינה הלוואת Non-recourse, על כל המשתמע מכך". בסעיף 10 פורטו מכלול הסיכונים, ביניהם הסיכון הנובע מתנודות בענף הנדל"ן, והאפשרות לאי פרעון שיחייב את השותפות לממש את הבטוחות, ונכתב כי בנוגע לסיכונים אלה לא תהא לשותפים כל טענה או תביעה כנגד השותף הכללי, עובדיו ומי מטעמו וכל תאגיד או גוף אחר הקשורים אליו.
הפער הנטען בין הכתוב בהסכם השותפות לבין התוכן שהוצג למשקיעים בכתב ובע"פ במהלך הכינוס ובמצגת המשקיעים, בייחוד בעניין אופי ההשקעה וגורמי הסיכון, הוא סלע מחלוקת מרכזי בתביעת המערערים, ועל כך נעמוד בהמשך.
- במסגרת הסכם השותפות הוגדרו מקרים בהם תהא השותפות זכאית להשתתף בחלק של הלווה ברווחים מהפרויקטים השונים במיזם, אף טרם סיומו, לדוגמה, במקרה של "אירוע יציאה", כמו חלוקת רווחי המיזם לחברת לידר אינטרנשיונל, או במקרה של קבלת מימון חדש (Refinancing) ללידר אינטרנשיונל או לחברות שהפעילו את המיזם (אירועים אלו יכונו להלן: אירועי יציאה).