9.2 השותפות (ההדגשה הוספה-י"ע) תלווה סכום של 4,160,000 יורו (ארבעה מיליון מאה ושישים אלף יורו) (להלן: "קרן ההלוואה") לחברת LEADER REAL ESTATE INTERNATIONAL...".
הסכמי ההלוואה עם חברת לידר אינטרנשיונל נחתמו על ידי השותפות באמצעות השותף הכללי (SFW), שניהל את ענייני השותפות במלואם. 78 משקיעים יצאו לדרך, מתוכם 26 הגישו תביעה בבית משפט קמא, ובפנינו נותרו 11 בלבד. דהיינו, ענייננו במיעוט מבין 78 השותפים המוגבלים שהשקיעו בשותפות, ומכאן מתחדדת שאלת זכות התביעה או העמידה העצמאית של כל אחד מהשותפים המוגבלים כנגד הגורמים שפעלו מול השותפות וחתמו עמה הסכמים, בדגש על ההסכם עם לידר אינטרנשיונל.
- על האפשרויות והמגבלות העומדות בפני שותף, לגרום לשותפות לפעול למימוש זכותה, עמד השופט צ' זילברטל ברע"א 3179/12 יוסי לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט [פורסם בנבו] (16.7.2012) (להלן: עניין לנגוצקי):
"התשובה לשאלתם ה'דרמטית' של המבקשים בדבר האפשרויות העומדות בפני שותף, המחזיק במיעוט קולות ההצבעה בשותפות, להביא את השותפות לממש זכות שלה, בניגוד לדעת השותפים האחרים, אינה בראייתו כבעל זכות ישירה בנכסי השותפות, בניגוד לעקרונות יסוד של דיני השותפויות ודיני הקניין. שותף כזה יכול, למשל, לתבוע את שותפיו בהליך נפרד על הנזק שהם גורמים לו בסרבם לממש את זכות התביעה על השותפות. עומדות לו הזכויות שיש למיעוט כלפי הרוב. קבלת עמדת המבקשים גם תביא לכך שלא יהא הבדל בין בעלות במשותף לבין שותפות כמשמעותה בפקודה, כאשר שותף בשותפות, במובחן מבעלים במשותף, אינו רשאי להתקשר בעסקאות לגבי המנה שלו בנכס המשותף ללא הסכמת השותפים האחרים (יהושע ויסמן דיני קניין-בעלות ושיתוף 132 (1997) )" (שם, פסקה 6).
"הזכות של השותפות" בעניינו היא זכות התביעה כנגד כלל הגורמים שפעלו למול השותפות בהקשר למיזם במזרח אירופה. השותפות היא שחתמה על הסכם ההלוואה, והיא שניהלה את ענייניהם של כלל השותפים במאוחד מרגע התאגדותם במסגרת השותפות. גם זכות התביעה כנגד הגורמים מחוץ לשותפות, מוקנית בידה של השותפות ולא בידיהם של מיעוט מבין חבריה, ודרך המלך בעניין זה היא תביעה בשם השותפות עצמה.
- במצבים בהם רוב השותפים לא מעוניינים לממש את זכות התביעה, ומקפחים לכאורה את זכותם של מקצת מן השותפים, רשאי המיעוט לתבוע את שותפיו על הנזק שנגרם לו עקב הסירוב לממש את זכות התביעה, ועמד על כך כב' השופט זילברטל בעניין לנגוצקי.
- בנקודה זו אפתח מאמר מוסגר ואפנה לפרק ו' לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: הפקודה), שעניינו שותפות מוגבלת ציבורית ואשר נוסף לאחרונה בעקבות החוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5), התשע"ה-2015. התיקון, אשר נכנס לתוקפו ביום 24.4.2015, עיגן בפקודה הסדרים הנוגעים לקיפוח המיעוט ואת הזכות להגיש תביעה נגזרת והגנה נגזרת בשותפות מוגבלת ציבורית, בדומה להסדרים הקבועים בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות) ובשינויים המתחייבים. להלן לשון סעיפים 65מ ו-65מא לפקודה: