הדרך של רכישה כפויה מחייבת קבלת הערכת שווי ממעריך חיצוני, ושני הצדדים הביעו את חששם כי בנסיבות המקרה היא עלולה להביא להערכה שאין קשר של ממש בינה לבין שווי חברות ההחזקות. נותרה עם כך האפשרות השלישית, הנראית מחד גיסא, פחות פוגענית מבחינה כלכלית ומאידך גיסא, הוגנת כלפי שני הצדדים, והיא התמחרות.
פסק דין
תוכן עניינים
המסגרת העובדתית. 3
עץ ההחזקות של קבוצת לבנת אדלר ופדלון 8
ההתדיינות המשפטית. 9
המחלוקות בין הצדדים. 11
הפרשיות השנויות במחלוקת. 12
הערה לעניין מהימנות העדים ונטל ההוכחה. 14
פרשה א' - מכירת המניות בזואי 15
רקע עובדתי 15
טענת ההטעיה ביחס לתוכן האופציה. 17
טענת ה- back-dating. 18
פרשה ב' - הפיקדון שהוחזק בלונדון 19
רקע עובדתי 19
האם כספי הפקדון ניתנו למר אדלר כהלוואה או הופקדו בידיו בנאמנות. 20
פרשה ג' - יתרת חוב הפיקדון שלא הושבה. 23
רקע עובדתי 23
היתרה שסיבתה מוסכמת. 24
היתרה שסיבתה אינה מוסכמת. 27
פרשה ד': עסקת HCNH.. 30
רקע עובדתי 30
דיון 32
פרשה ה' - פרשת עמרב ווייס. 33
רקע עובדתי 33
דיון 36
פרשה ו' – עסקת סייפרטק. 41
רקע עובדתי 41
דיון והכרעה. 43
פרשה ז' – העברת עסקת סקאיויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק. 50
רקע עובדתי 50
דיון והכרעה. 52
פרשה ח' - ההטבות לגב' רוויטל גבאי 56
רקע עובדתי 56
דיון והכרעה. 57
פרשה ט'- המשיכה השוויונית של רווחי החברות. 58
רקע עובדתי 58
דיון והכרעה. 59
פרשה י' – הכרזת הדיבידנדים בשלהי שנת 2010. 60
רקע עובדתי 60
דיון והכרעה. 61
פרשה י"א – משמעות החו"זים הרשומים בספרי חברות ההחזקות. 62
רקע עובדתי 62
דיון והכרעה. 63
סיכום הדיון בפרשיות השנויות במחלוקת. 65
הטענות לעניין קיפוח המיעוט. 67
רקע עובדתי 67
המסגרת המשפטית לדיון בטענת מר אדלר ומר פדלון בדבר קיפוח המיעוט. 69
האם שלילת הזכות להשתתף בניהול חברות ההחזקות מקימה טענת קיפוח? 73
האם אובדן האמון בין לבנת אדלר ופדלון מקים טענת קיפוח? 77
הסעד הראוי 81
סוף דבר. 82
המסגרת העובדתית[1]
- משפחת לבנת, בראשותו של אבי המשפחה, מר אברהם (בונדי) לבנת (להלן: "משפחת לבנת"), היא אחת המשפחות החזקות והמשפיעות במשק הישראלי. המשפחה מחזיקה בשליטתה את קבוצת "תעבורה", ויש לה זכויות גם בחברות רבות אחרות הפועלות בארץ. מר שי לבנת (להלן: "מר לבנת") הוא אחד משלושת בניו של מר אברהם (בונדי) לבנת, ולאורך השנים, עד לאירועים שיתוארו להלן, היה מעורב בעיקר בעסקי המשפחה.
- בשנת 1998, בעקבות מחלוקת פנימית במשפחת לבנת, החליט מר לבנת, לפרוש מעסקי משפחת לבנת, ולהתחיל בפעילות עסקית עצמאית. הנכס העסקי העיקרי שהיה ברשותו באופן פרטי (קרי, שלא במסגרת עסקי משפחת לבנת) היה זכויות בכבל התקשורת התת –ימי.[2]
- מר לבנת לא יצא לבדו לדרכו החדשה. הצטרפו אליו שניים מהעובדים בקבוצת תעבורה, אשר עד אותה עת היו כפופים לו: מר אמיר אדלר (להלן: "מר אדלר") ומר אילן פדלון (להלן: "מר פדלון"). מר אדלר שימש כעוזרו של מר לבנת בתפקידו האחרון כמנכ"ל חברת תשתית ציוד ובינוי בע"מ, ומר פדלון, שהינו רואה חשבון בהכשרתו, היה סמנכ"ל הכספים בחברת תשתיות ציוד ובינוי בע"מ.
- השלושה, מר לבנת, מר אדלר ומר פדלון (להלן, יחדיו: "לבנת אדלר ופדלון" או "השלושה"), הקימו ביוני 1998 את חברת זואי החזקות בע"מ (להלן: "חברת זואי"). משמעות המילה "זואי" ביוונית היא "חיים", ולדברי מר לבנת בחר בשם זה מאחר שהקמת החברה סימנה את תחילת חייו החדשים, מחוץ לעסקי משפחת לבנת. מר לבנת הזרים לחברת זואי את זכויותיו בכבל התת-ימי.[3] בעת הקמת חברת זואי החזיק מר לבנת ב- 90% מהון המניות של חברת זואי, באמצעות חברת החזקות בשם שי לבנת אחזקות בע"מ (להלן: "חברת לבנת")[4] בעוד שלמר אדלר ולמר פדלון הוקצו 5% מהון המניות כ"א בלבד, באמצעות חברות ההחזקות, אמיר אדלר בע"מ (להלן: "חברת אדלר") ו- אילן פדלון בע"מ (להלן" חברת פדלון").[5]
- ביוני 2002 הוגדל חלקם של מר אדלר ומר פדלון בחברת זואי בעשרה אחוזים, כך שכל אחד מהם, באמצעות חברת ההחזקות שלו, מחזיק מאז ב- 15% ממניות חברת זואי.[6] הגדלה זו נעשתה בהתאם לאופציה שניתנה לשניים מספר שנים קודם לכן.[7]
- בשנת 2003 חלה הפשרה ביחסים שבין מר לבנת לבין משפחת לבנת, ומר לבנת חזר לפעילות במסגרת עסקי המשפחה. בעקבות זאת פחתה מעורבותו של מר לבנת בפעילות העסקית של השלושה, ומר אדלר ומר פדלון נותרו, הלכה למעשה, הגורמים שניהלו את עסקי לבנת, אדלר ופדלון – כאשר מר אדלר הוא המוביל בתחום יזום העסקאות ומר פדלון נותר האחראי לענייני הכספים.
- במהלך השנים הקימו לבנת אדלר ופדלון, ביחד עם גורמים נוספים, שורה של חברות, ורכשו זכויות בחברות אחרות. עיקר הרכישות לא בוצעו ישירות באמצעות חברת זואי עצמה, אלא באמצעות חברות בנות שנמצאו בשליטת חברת זואי. שתי החברות המרכזיות ששימשו לביצוע הפעולות הללו היו חברה שהתאגדה בהולנד באמצע שנת 2000 תחת השם Yamkom Holdings B.V. (להלן: "חברת ימקום"),[8] וחברה שהתאגדה בישראל תחת השם סייפרטק בע"מ (להלן: "חברת סייפרטק").[9]
- חלק מההשקעות שבוצעו במהלך השנים על ידי לבנת אדלר ופדלון (גם אם לא כולן) התבררו כמוצלחות מאד, ושווי הנכסים המוחזקים כיום בידי השלושה מוערך בעשרות רבות של מליוני שקלים חדשים, אם לא למעלה מכך. מבין ההשקעות הללו חשובה במיוחד לעניין הליכים אלו השקעה בחברה בשם Skyvision Holdings Ltd. (להלן: "חברת סקאיויז'ן"), אשר הניבה רווחים נאים במיוחד, אשר דרך חלוקתם בין השלושה עומדת בלב הסכסוך שלפני.[10]
- ראוי לשים לב לכך שהחברות המוחזקות על ידי לבנת אדלר ופדלון נחלקות לשתי קבוצות:
- חברות החזקות – הכוונה לחברות המוחזקות בבעלות מלאה של השלושה (בין במישרין ובין בשרשור), ואשר לא מתבצעת בהן פעילות יצרנית-עסקית, אלא הן משמשות כמכשיר להחזקת חברות אחרות. חברות אלו הן חברת זואי[11], חברת קמה תקשורת (1996) בע"מ (להלן: "חברת קמה")[12], חברת ימקום[13] וחברת סייפרטק[14]. ארבע החברות הללו הן צדדים להליכים שלפני, והן יכונו להלן, יחדיו, "חברות ההחזקות".
- חברות ריאליות – חברות המבצעות פעילות יצרנית-עסקית, בעיקר בתחומי הטלקומוניקציה, האינטרנט וההי-טק. לבנת אדלר ופדלון מחזיקים, באמצעות חברות ההחזקות או באופן אישי, בזכויות שונות בחברות אלו. בחלקן מצויה השליטה בידי השלושה. החברות הריאליות המרכזיות בהן יש לשלושה זכויות, ואשר יש להן רלוואנטיות להליכים שלפני, הן חברת סקאיויז'ן[15], בנקום מערכות הבטחה בע"מ (להלן: "חברת בנקום")[16], חברת מד 1 אי.סי.1 (1999) בע"מ (להלן: "חברת אי.סי.1")[17] ושופמינד בע"מ (להלן: "חברת שופמינד")[18] . כל החברות הללו אינן צדדים להליכים שלפני, והן יכונו להלן, יחדיו, "החברות הריאליות".
- כעולה מהמתואר לעיל, עץ מבנה ההחזקות של לבנת, אדלר פדלון, בקשר לחברות המוחזקות על ידי השלושה במסגרת פעילותם המשותפת הוא מורכב למדי. עם זאת, מאחר שיש בו תועלת לצורך הבנת הדיון בפרשיות השונות יוצג להלן עץ ההחזקות, כמצבו היום: