ש. מפנה אותך לסעיף 17 לכתב התביעה. את טוענת שלאחר התאונה שלך לא יכולת להמשיך לשלוח כספים לכלכלת הפעוטה בשל אובדן פרנסה ואת עברת תאונה ביום 15.09.2021. מפנה לנספח 57, עמ' 601 - 608 מטעמך. בפב' 2020, במאי, ביוני, ביולי, באוג', העברת כספים לנתבעת. זאת אומרת שבסעיף 17 לא הייתה לך אפשרות לכלכל את הפעוטה אך את מצרפת אסמכתאות שמבוצעות פעולות בנקאיות. איך זה מסתדר?
ת. העברתי כספים מיום הפרידה כולל 10 חודשים כשאני גרה ב--, זה בשנת 2020. דפי החשבון הם לאחר התאונה. הקטינה קיבלה אוכל, משחקי יצירה, כסף וכו'. העברות הכספים נעשו לפרוע הלוואה משותפת וכן עבור הילדה. עבור הקטינה 1,200 ₪ לחודש ועבור ההלוואה 800 ₪ לחודש. מלבד ה-2,000 ₪ האלה שהעברתי מידי חודש בחודשו, כשהייתי עם הילדה פעמיים בשבוע קבוע וכן שבתות, הייתי רוכשת לה משחקי יצירה, ביגוד וכו'.
ביחס להעברות של הסכומים הנוספים, מכיוון שאני בעבר הייתי בפש"ר, התנהלנו מהחשבון של הנתבעת, כלומר זה אומר שאת המשכורת העברתי לנתבעת וכך היינו מתנהלות. המשכורת מהמשטרה.
ובהמשך (בעמ' 37-36 לפרוטוקול):
ת. 14.06.2022 זו הפעולה האחרונה שלי. לאחר מכן הילדה קיבלה מתנות, משחקים, יש סרטונים ותמונות שאפשר לראות איך היא שולחת לי סרטוני ווידאו של תודה רבה. זה נכון שהנתבעת הביאה אליי את הילדה גם אחרי התאונה. אני מדברת על הסוף, כשלקטינה היה יום הולדת. הפסקתי להעביר כסף כי הסכמנו בינינו שבע"ה כשאשתקם... סיכמנו בעל פה אין לי את זה כתוב.
- בחקירתה הנגדית המשלימה הודתה התובעת בכוונתה באמרה (עמ' 140-139 לפרוטוקול):
"אני לא עצרתי את המזונות כי החלטתי ככה, ברגע שניתקו אותי מהילדה,
אני לא אמא של הילדה למי אעביר כסף ?
על סמך מה אעביר כסף ואני לא יודעת מה קורה עם הילדה שלי ?
היא אמרה לי שעשינו הסכם בע"פ
והיא אמרה לי שאם לא אשלם מזונות לא אראה את הילדה,
כולל הלוואה משותפת ומשפחתון של-- והילדה שלי קיבלה מסביב, ממני, והיא יכולה להעיד כמה מזומן היא קיבלה בלי העברות"
- ניתן להבין את התסכול הרב שחשה התובעת, אך בהעדר הסכם הורות - ראוי היה כי תמשיך להפגין אחריותה כלפי הקטינה באמצעות המשך מימון צרכי הקטינה בעיקר לאור הודעת הנתבעת כי עניין זה קשור למפגשים עם הקטינה. אפשר כי הנתבעת עשתה שימוש ביתרון שיש לה כאם ביולוגית, אך התובעת אמורה היתה להתעלות מעל שיקולים אלה ולפעול בכל דרך כדי להבטיח את המשך הקשר עם הקטינה. בחירתה שלא לעשות כן, מהווה מעין השלמה עם מצב הדברים שנוצר, ומכל מקום אינה תומכת בכוונת הורות משותפת.
- ביום 17/7/22 התקיים המפגש האחרון בין התובעת לקטינה, עת הגיעה התובעת לבקר את הקטינה ולהעניק לה מתנת יום הולדת. לטענת התובעת מדובר היה במפגש משמעותי בעוד שלטענת הנתבעת מרבית הזמן כלל לא בילתה עם הקטינה אלא שוחחה עימה.
אם התובעת העידה כי ברור היה לכולם שהקשר מסתיים (עמ' 90 לפרוטוקול):