"ש. מה את חושבת על הניתוק של הנתבעת והתובבעת והקטינה?
ת. היה קשה. קודם כל הפרידה שלהן הייתה קשה לי וגם הפרידה מהילדה. זו נכדה. היה לי מאוד קשה. הנתבעת הייתה מביאה את הנכדה את הילדה כמה פעמים. הבת שלי הקטנה הייתה גרה אתי. הכנו דברים מה שהנתבעת אהבה ומה שהנכדה אוהבת. אימא שלי עשתה לה מאפים. גם התובעת הייתה במפגשים. הן דיברו ביניהן וצחקו והיו יחסים מאוד טובים. גם ביום ההולדת כשחגגנו לקטינה הן דיברו במטבח.
אני אמרתי שאני לא מסכימה, נפרדתן, נפרדתן. לא רציתי שהתובעת עוד פעם תיפגע. אחרי התאונה התובעת הייתה בשיקום"
בת הזוג של הנתבעת העידה על כך כי מדובר היה במפגש קצר (עמ' 116 לפרוטוקול):
ש. כשהיא ישבה מעל 4 שעות עם הנתבעת , הייתה בזמן איכות עם הילדה?
ת. אמרתי שלא, בקושי חצי שעה שהיה בהם הכנת ציור והכנת משהו במטבח, כלומר משחק. זה היה ציור גואש וזהו.
- עוד עולה כי התובעת היתה מתוסכלת עד מאוד כאשר הבחינה בכך שבת הזוג של הנתבעת נמצאת בשלבי היריון מתקדמים. בשלב זה החליטה התובעת לפנות לבנק הזרע על מנת לרכוש מנות מאותו תורם, חרף העובדה שהנתבעת התנגדה לכך מפורשות.
בת הזוג של הנתבעת ((ב') העידה כי העניין כולו התעורר לאחר שהתובעת הבחינה בדבר הריונה, ואלה דבריה (עמ' 115 ש' 27 - עמ' 116 ש' 5 לפרוטוקול):
"התובעת הייתה אצלנו לאחר הניתוח שלה ביום 17.07.2022 כדי לתת מתנת יום הולדת לילדה וזה היה אצלנו בבית בנוכחות ש להנתבעת. איך שהיא ראתה אותי בהיריון והייתי בחודש מתקדם, ראית את התסכול והכעס והיא ישבה עם הנתבעת בערך 4 שעות במרפסת במצטבר וגם אני הייתי נוכחת ובמצטבר הייתה עם הילדה אולי חצי שעה ואני מגזימה חצי שעה.
כשירדתי לקנות קולה, היא מצאה לנכון להוריד את המכנס שלה אצלי בבית וכשאני חוזרת הכפתורים מתחילים להיסגר. זה מונע רק מתסכול כי היא מכירה אותי. יש בינינו חברות. היא ישבה אצלנו בבית, עשינו קריוקי, היא שתתה אצלנו בבית, מנגלים על האש וכשהיא רצתה אצלי לעשן סמים לא קיבלתי את זה ואמרתי בשום פנים ואופן וגם האני מאמין שלי אני לא מתקרבת לזה. זה בא חד משמעית משם. אחרי שהיא ראתה שגם בטיק טוק העלנו את הנישואים שלנו והמשפחתיות שלנו, זה עוד יותר יצר קנאה ואין לי מילה לתאר את מה שקורה פה. זה משפט שלמה מה שקורה פה.
ז. ההתנהלות כלפי בנק הזרע (לאחר הפרידה)
- כפי שצויין בחלקו הראשון של פסק הדין (סע' 95 לעיל), הנתבעת ציינה מפורשות בטופס המעקב בבנק הזרע, ביום 10/4/16: "לא מעוניינת שהתורם ישמש לבת זוגה -(התובעת)".
מעדות מנהל בנק הזרע עולה כי ככל הנראה שתי בנות הזוג נכחו בחדר בעת כתיבת הערה זו ואלה דבריו (עמ' 86 ש' 6-4 לפרוטוקול מיום 28/12/23):