ד. מדוע לא תבוטל הוראת סעיף 4(1) לחוק, המטילה נטל מס מיוחד על תאגידים פיננסיים כהגדרתם בחוק זה, משום הטעמים המפורטים בעמודים 118-115 לעתירה בבג"ץ 4534/16."
- בית המשפט הורה למשיבים להגיש תצהירי תשובה, שבהם יתייחסו, אגב האמור בסעיפים א' ו-ב' לצו על תנאי, לכלל התגמולים שעשויים לנבוע מוותק במקום העבודה ופירט רשימת דוגמאות לכך. בכדי למנוע מבעוד מועד מחלוקות בעניין סוגי התגמול האפשריים הנובעים מוותק במקום העבודה, נקבע כי העותרים יגישו רשימה קצרה ומפורטת של כלל סוגי התגמול שלשיטתם טעונים התייחסות מצד המשיבים. המדינה נדרשה להתייחס גם לשאלה האם ובאיזה אופן עשוי מתווה ליכט ליתן מענה לכלל סוגי התגמול שפורטו בהחלטה. עוד החליט בית המשפט להרחיב את מותב השופטים שידון בעתירות. בו ביום נקבע כי הדיון בעתירות יתקיים בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים (החלטתי מיום 27.7.2016).
- בהמשך להחלטת ההרכב האמורה, העבירו העותרים רשימות ארוכות של סוגי תגמול שונים שעשויים לנבוע מוותק בעבודה (רשימת איגוד הבנקים כללה 8 קטגוריות של תגמולים, ורשימת איגוד חברות הביטוח כללה 16 קטגוריות ונטען כי היא אינה ממצה).
הדיון בפני ההרכב המורחב
- ביום 7.9.2016 התקיים דיון בפני ההרכב המורחב. מהלך הדיון יתואר בשלב זה בקצרה ובהמשך נידרש ביתר פירוט לעמדות שהביעו הצדדים במהלכו. בפתח הדיון הודיע בית המשפט לבעלי הדין כי לאחר עיון במאות העמודים שהגישו הצדדים, עמדתם של כל השופטים בהרכב היא, כי אין מקום להתערבות שיפוטית בחוק ככל שהדבר נוגע לתחולתו במבט צופה פני עתיד. משכך, התמקד הדיון בשאלות הקשורות בתחולת החוק על החוזים הקיימים. בהקשר זה, עמדה המדינה על המתווה שהוצע בתשובתה המבוסס על מתווה ליכט. איגוד הבנקים מצדו הבהיר כי העיקרון שביסוד המתווה מקובל עליו, אולם חלק מסייגיו אינם ראויים. בעניין זה, הוא הפנה לעיקרי הטיעון מטעמו, שבהם הציע מתווה חלופי למתווה ליכט, והדגיש כי הקושי העיקרי בעיניו בסייגי מתווה ליכט הוא הצורך בבחינת כל מקרה לפי נסיבותיו והדרישה לפרשנות "צרה" של הזכויות הניתנות להחרגה מתחולת החוק. לאחר דין ודברים, התברר כי לא ניתן לגשר על המחלוקות הקיימות בין הצדדים בעניין זה. במענה לשאלת בית המשפט, הצהירה המדינה כי בכוונתה לעמוד בעתיד מאחורי המתווה שהציעה וזאת גם באופן חד-צדדי ומבלי שהדבר יכבול אחרים. לאחר ששמע את הערות בית המשפט, מיקד איגוד חברות הביטוח את הטיעון במשכה הקצר, לדעתו, של תקופת ההתארגנות. בסופו של דבר, הוא ביקש כי תחולת החוק על חוזים קיימים תידחה בשישה חודשים מיום מתן פסק הדין. המשיבים התנגדו לכך. בתום הדיון קבענו כי העתירות נדחות לעיון, אך התרנו לצדדים להגיש הודעות משלימות מטעמם עד לבוקר יום 11.9.2016.
- בהודעה שהוגשה מטעם איגוד הבנקים נמסר כי המדינה אינה נכונה לערוך שינוי במתווה ליכט. לפיכך, הוא חזר על בקשתו לקבוע שאין בחוק כדי לפגוע ב"זכויות העבר (עד מועד כניסת החוק לתוקף)" של עובדי הבנקים. בנוסף, הוא הצטרף לבקשת איגוד חברות הביטוח להאריך את תקופת ההתארגנות בחצי שנה נוספת. לבסוף, מסר איגוד הבנקים כי נוכח עמדת בית המשפט שהובעה בפתח הדיון ביום 7.9.2016 הוא אינו עומד עוד על טענותיו בפן העקרוני בעניין חוקתיות מגבלת היחס. איגוד חברות הביטוח הודיע כי אם בית המשפט ייעתר לבקשתו להאריך את תקופת ההתארגנות בחצי שנה (וליתר דיוק, עד ליום 19.4.2017), אזי הוא ימחק את עתירתו כולה עד למועד זה. כפי שנראה לא קבלנו בקשה זו וממילא ראינו מקום להתייחס לעיקרי טענותיו. הכנסת בהודעה מטעמה התנגדה לכך וטענה כי עריכת שינוי כאמור בהוראת החוק מחייבת תיקון חקיקה. לדבריה, ממילא אין הצדקה להתערבות שיפוטית בהוראת המעבר. המדינה, מצדה, מסרה כי אין בכוונתה להגיש הודעה נוספת.