העותרים טענו כאמור גם לפגיעה בזכותם לשוויון של התאגידים הפיננסיים ועובדיהם. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם תאגיד אכן נהנה מזכות זו, אין זה מקרה של הפליה אסורה. זאת, נוכח השוני הרלוונטי בין התאגידים הפיננסיים לבין גופים אחרים, לרבות חברות ציבוריות. לתאגידים הפיננסיים תפקיד מרכזי במשק ועיסוקם העיקרי הוא ניהול כספי ציבור. כפועל יוצא מכך, גופים אלה כפופים לרגולציה קפדנית ומוטלות עליהם חובות אמון מיוחדות (על כך, באופן כללי, ראו למשל: רע"א 9374/04 אי. אנד. ג'י. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף רחובות, [פורסם בנבו] פיסקה 6(ב) (11.11.2004); והשוו: ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל, פ"ד נט(2) 349, 372-369 (2004), שם נדונו המאפיינים המיוחדים של הבנקים המצדיקים הרחבה של חובת הזהירות המושגית החלה עליהם בנזיקין. לעניין החובות המוגברות החלות על חברות ביטוח באופן כללי, ראו, למשל, ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, פ"ד סב(2) 573, 659 (2007)). יתרה מכך, המדינה טענה כי בשעת משבר עשויה הממשלה להתערב לטובת גופים אלה, גם באמצעות הקצאת משאבים. הניסיון מלמד כי כך נעשה במדינות אחרות, דבר שתרם אף להחלטתן להטיל מגבלות עקיפות על שכר בתאגידים פיננסיים (להגבלות שהוטלו בארצות הברית על חברות שזכו לסיוע ממשלתי בעקבות המשבר הכלכלי בשנת 2008, ראו, למשל: 26 USCS §162(m)(5), שקבע מגבלות מיוחדות על ניכוי הוצאות בשל שכר בחברות שהשתתפו ב-Troubled Asset Relief Program (TARP), שהובילה ממשלת ארצות הברית בעקבות המשבר; 12 USCS §5221, בו נקבעו מגבלות שונות על חברות שקיבלו סיוע במסגרת TARP, ובכלל זה: הגבלת תגמולים שונים לנושאי משרה, קביעת מנגנון אישורים לתגמולים ואף השבה של כספים בנסיבות מסוימות. אודות חשיבות יציבותם של תאגידים בנקאיים לכלכלת המדינה, ראו למשל הדברים שנאמרו, בהקשר אחר, בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, 478-477 (השופטת ט' שטרסברג-כהן) (1996)). מכל מקום, ספק בעיניי אם כלל מדובר בפגיעה בזכות לשוויון הנגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם (להרחבה אודות השוויון החוקתי, ראו: עניין התנועה לאיכות השלטון, בעמ' 688-685 (הנשיא א' ברק); כן ראו עניין גביש, פיסקה 26 לפסק דיני). כאמור איני רואה צורך להכריע בשאלה המורכבת של היקף ההגנה החוקתית על זכותם של תאגידים לשוויון (להרחבה על כך, ראו, למשל, בג"ץ 6971/11 איתנית מוצרי בניה בע"מ נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 17 (2.4.2013) (להלן: עניין איתנית); בג"ץ 956/06 איגוד הבנקים בישראל נ' שר התקשורת, [פורסם בנבו] פיסקה 7 (25.3.2007)).
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
ניס1 ניס2 – ניס הוא?
היי-טק וטכנולוגיה
מטבעות קריפטו, NFT ו-Web3
משפט ורגולציה אירופאים
מאמר בנושא התקינה האירופאית העוסקת ברגולציית עולם הסייבר והחשיבות בהקפדה עליה כדי למנוע אחריות אישית לדירקטורים ונושאי משרה בחברה, גם אם החברה אינה אירופאית. את המאמר כתבו עו"ד עדי מרכוס ממשרד אפיק ומר גבריאל מרקוס, ארכיטקט סייבר בכיר, המייעץ לחברות בתחום הסייבר ופועל בשיתוף פעולה עם משרד אפיק ושות' לביצועי סקרי סיכוני סייבר וטיפול בבעיות בנושא.
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.