היקף תחולת מגבלת היחס על חוזים קיימים
- לאחר דין ודברים בדיון שנערך לפנינו ביום 7.9.2016, מיקדו העותרים את טענותיהם בקשיים שהם רואים בהחלת מגבלת היחס על חוזים קיימים. טענות אלה אינן תוקפות את ההגבלה על שכרם של העובדים הבכירים מן הפן העקרוני, אלא הן מופנות כנגד אופן יישומה במישור הזמן (ראו והשוו: בג"ץ 5060/96 קהלני נ' ראש-הממשלה, פ"ד נד(3) 270, 278 (2000) (להלן: עניין קהלני); בג"ץ 1398/07 לביא-גולדשטיין נ' משרד החינוך – הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, [פורסם בנבו] פיסקה 27 לפסק דינו של חברי השופט ח' מלצר (10.5.2010) (להלן: עניין לביא-גולדשטיין)). בהקשר זה, העלה איגוד הבנקים מספר טענות פרשניות שתכליתן העיקרית היא צמצום השפעת החוק על זכויות הנובעות מוותק בעבודה שנצבר לפני תום תקופת ההתארגנות. לטענתו, אם לא תתקבל פרשנותו המוצעת, תהא משמעות הדבר כי פועלו של החוק רטרואקטיבי ופסול. איגוד חברות הביטוח, מצדו, טען כי אין להחיל כלל את החוק על חוזים קיימים, ולמצער לא על חוזים קיימים הקצובים בזמן. בנוסף, הוא הלין על המשך הקצר של תקופת ההתארגנות. אדון בטענות אלה לפי סדרן.
- טענות איגוד הבנקים מעוררות שאלות הקשורות להיקף התפרשותו של החוק במישור הזמן. לכל נורמה משפטית, לרבות חקיקה ראשית, יש מועד תחולה, הקובע על אילו מצבים מבחינת הזמן יחול החוק (ראו: עניין מנהלי ההשקעות, בעמ' 406). חוק עשוי לחול על פעולות או אירועים שהתרחשו בעבר, שאז מדובר בתחולה רטרואקטיבית (או רטרוספקטיבית; להבחנה בין מושגים אלה ראו עניין איתנית, פיסקה 37; אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה ב 624-623 (1993) (להלן: ברק); יניב רוזנאי "רטרואקטיביות – יותר מאשר 'רק עניין של זמן'! מחשבות על ניתוח חקיקה רטרואקטיבית בעקבות בג"ץ גניס" משפט ועסקים ט 395, 404-400 (תשס"ח)). החוק עשוי לחול גם על מצב עניינים שהחל בעבר אך טרם הסתיים (תחולה אקטיבית), או על פעולות שייעשו בעתיד (תחולה פרוספקטיבית; עיינו גם: יצחק זמיר הסמכות המינהלית ב 1337 (מהדורה שנייה מורחבת, 2011); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי א 354-349 (2010) (להלן: ברק-ארז)). למען שלמות התמונה יצוין כי בפסיקה הועלתה האפשרות ליצירת קטגוריות נוספות (עניין איתנית, פיסקה 38; ראו גם: בג"ץ 2254/13 סמואל נ' שר האוצר, [פורסם בנבו] פיסקה 11 (15.5.2014)).