תחולתו בזמן של חוק היא בעלת השלכות חוקתיות. מיקום החוק על ציר הזמן נגזר מפרשנותו. סעיף 6(א) לחוק רישא קובע כי מגבלת היחס תחול על חוזים עתידיים. מימד פרוספקטיבי זה אינו טומן בחובו פגיעה עצמאית או נוספת בזכויות חוקתיות. אולם לפי הוראת המעבר שבסעיף 6(א) סיפא, מגבלת היחס תחול גם על חוזים קיימים שאושרו לפני יום פרסום החוק, החל מתום תקופת ההתארגנות (מיום 12.10.2016). הדבר עולה מלשון החוק המפורשת. מסקנה זו נתמכת גם בהיסטוריה החקיקתית. קביעה כי מגבלת היחס אינה חלה על חוזים קיימים עלולה להוביל לכך שעיקר השפעת החוק יורגש רק לאחר פקיעתם ועם עזיבת "דור המדבר". פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון החוק וכוונת המחוקק.
האם בשל תחולת החוק על חוזים קיימים הוא פועל למפרע? שתיקת בעניין היקף התפרשותו על העבר מצריכה פרשנות. תחולתו בזמן של חוק נקבעת ע"פ לשונו ותכליתו, תוך הסתייעות בחזקות פרשניות לרבות חזקת התכלית נגד תחולה למפרע. בענייננו יש ליתן משקל לכך שהמחוקק נמנע מלהחיל באופן מידי את הוראות החוק על חוזים קיימים, אלא איפשר תקופת התארגנות. בכך ניתן ביטוי לרצונו כי הצדדים יוכלו להיערך מבעוד מועד למשטר החדש. החוק אף לא מתיימר להסדיר מחדש את היחסים החוזיים במבט צופה פני עבר, אחרת ניתן היה לצפות כי יגדיר במפורש כיצד לעשות כן. המחוקק התכוון להגביל תגמולים רק עבור עבודה שתבוצע החל ממועד תחילתו. הד למסקנה זו מצוי בהיסטוריה החקיקתית. אף המשיבים טענו כי החוק מבקש להעביר מסר ערכי-עקרוני במבט צופה פני עתיד.
אם כן, החוק לא נועד לחול למפרע. עיקרון זה מקובל גם על המדינה. המחלוקת מצויה בשאלה מהם אותם אינטרסים או זכויות ששורשיהם בעבר ושבהם החוק לא ביקש לפגוע. ודוק, ההכרעה בשאלה אם מגבלת היחס חלה לגבי אינטרס או זכות מסוימים שמקורם בעבר צריכה להיעשות במסגרת הליכים פרטניים, על בסיס תשתית עובדתית קונקרטית ובמידת הצורך חוו"ד של מומחה. עם זאת, יש לקבוע כבר עתה כי ההכרעה צריכה להיעשות לאור תכלית החוק, ממנה עולה כי החוק נועד לחול על תגמולים בעד עבודה בעתיד בלבד. כלומר, אין להחיל את החוק על זכויות שנרכשו בתמורה לעבודה שביצע העובד לפני תום תקופת ההתארגנות. יודגש כי מדובר אך ורק בזכויות שעוגנו בחוזים לפני כניסת החוק לתוקף, ולא בזכויות שיתווספו לחוזים אלה בעתיד עבור עבודה בעבר. במסגרת זו, יהיה מקום להתחשב באינטרס ההסתמכות ובציפיות ראויות להגנה, ככל שישנן, בכפוף לנסיבות כל עניין ועניין. גישה זו מאפשרת "תפירה ידנית" של "חליפה" מתאימה לכל מקרה לפי נסיבותיו, בגבולות שנקבעו.