אשר למידתיות הוראת המעבר. הוראות מעבר נועדו לפתור שאלות הנוגעות לתחולתו בזמן של חוק ויש בהן כדי לצמצם את הפגיעה הנגרמת לזכויות בשל כך. למעשה, לעיתים בהוראת המעבר יהא טמון המפתח למידתיותו של החוק גופו. דרישת המידתיות עשויה למצוא ביטוי, בין היתר, במשך התקופה שנקבעה עד להחלת ההסדר החוקי החדש על מצב דברים נתון. במילים אחרות, לעיתים עיקרון המידתיות עשוי לחייב כי תיקבע תקופת מעבר "נאותה" למעבר ממשטר חוקי אחד למשנהו.
בנסיבות המקרה הנדון, ולמרות שעדיפה הייתה תקופת התארגנות ארוכה יותר מזו שנקבעה, לא נמצא כי יש לקבוע שההוראות חורגות ממתחם המידתיות הנתון למחוקק, שהוא רחב במיוחד בנסיבות דנן. יתכן ואילו הייתה נקבעת תקופה כזו בהחלטה מינהלית היה מקום להתערב בה. ואולם, כשמדובר בהוראות חוק מידת ההתערבות מצומצמת יותר. לעניין אי ההתערבות בגדרי מתחם המידתיות הובאו בחשבון, בין היתר, העובדה שלא הוכח כי פרק הזמן שנקבע לתקופת התארגנות (שישה חודשים) הוא חריג ביחס לנהוג בחקיקה; וכן פגיעתה החלשה יחסית של מגבלת היחס בזכויות חוקתיות.
לא ניתן להיעתר לבקשה כי ביהמ"ש יאריך את משך תקופת ההתארגנות בדרך של פרשנות. החוק קובע במפורש כי משך תקופת המעבר יהיה 6 חודשים. לשון החוק ברורה. מעבר לכך, מעיון בפרוטוקולים עולה כי המחוקק נתן דעתו במפורש למשך תקופת ההתארגנות, ובחר במודע לקצרה מהתקופה שנקבעה בהצעת החוק. למעשה, מבוקש כי ביהמ"ש יבטל את הוראת החוק ו"יחוקק" הוראה חדשה תחתיה. זהו סעד מרחיק לכת המעורר קשיים כשלעצמו, והמקרה דנא אינו מצדיק נקיטה בו.
אשר על כן, יש לדחות את הסעדים המבוקשים בעניין חוקתיות הוראות סעיפים 2(ב), 4(1) ו-6(א) לחוק. בכלל זה, נדחית הבקשה כי ביהמ"ש יאריך את משך תקופת ההתארגנות. בנוסף, נקבע כי מגבלת היחס תחול רק על הוצאות חזויות בשל תגמולים בעד עבודה בעתיד. הסעדים הפרשניים שהתבקשו לגבי ייחוס הוצאות לאחור ופרשנות המונח "תגמול", יוותרו לעת מצוא והעתירה נמחקת לעניין זה.
ודוק, יוצא צו ביניים לפיו עובדים בכירים בתאגידים בנקאיים ובחברות הביטוח שיודיעו על התפטרות מעבודתם בתאגידים אלה עד ליום 1.1.2017, לא יאבדו את זכאותם לקבל את מלוא הזכויות שהיו מגיעות להם בגין סיום יחסי עובד-מעביד או סיום כהונתם, אילו הסתיימו יחסים אלו בתוך תקופת ההתארגנות. אין בדברים אלה כדי לפגוע בתחולתו של החוק לגבי חוזים קיימים בכל יתר ההיבטים.