כאמור, אני תומך בהוצאת צו ביניים בנוסח שאותו מציעה הנשיאה בפסקה 81 לחוות דעתה.
- ושתי הערות קצרות נוספות.
הערה ראשונה קשורה לתכלית החוק ולהליך החקיקה. אין חולק כי מתפקידו של המחוקק לקבל הכרעות חברתיות-ערכיות, לבחור בין השקפות עולם שונות ולקדם תפישות טוב שונות. אין חולק גם על דברי הנשיא א' ברק, המצוטטים בפסקה 36 לחוות דעתה של הנשיאה, כי המחוקק יכול לחוקק חוקים שונים ומנוגדים – "סוציאליסטיים" או "קפיטליסטיים" – אשר כולם ימלאו אחר דרישות פסקת ההגבלה. יחד עם זאת, הזכות שניתנה לחברי הכנסת לקבל הכרעות ערכיות נושאת עמה גם אחריות כבדה. אף שנדמה כי הדברים מובנים מאליהם, הרי שלנוכח קריאת החוק דנן נראה כי ראוי להזכיר כי חוק היוצא תחת ידיה של הכנסת – כל חוק; ולבטח חוק המשקף הכרעה ערכית המצויה במחלוקת – מצופה שיהא פרי של מלאכת מחשבת, לאחר שכל מילה-ומילה בו נשקלה ונבחנה בכובד ראש. ציפייה זו היא בראש ובראשונה של האזרחים כלפיהם מכוונים מעשי החקיקה. מטריד לגלות כי חלק מהוראות החוק דנן נתקבל בחופזה בלתי נתפשת, ולכאורה מבלי התמודדות של ממש עם כלל ההשלכות שעשויות להיות להן. אמנם בנסיבות העניין אין בכך כאמור כדי להקים עילה להתערבות חוקתית, אך מצב זה רחוק מלהיות רצוי.
הערה שניה עוסקת בזירה המשפטית שבה בחר המחוקק לפעול במקרה הנדון. הצהרותיו "הערכיות" או "החברתיות" של המחוקק לא ניתנות בחלל משפטי ריק. החוק דנן – שהוא במהותו חוק ערכי-הצהרתי (כאשר אף המשיבים טוענים כי השפעתו בפועל היא על מספר עובדים מצומצם בלבד) – אינו חוק שניתן להתייחס אליו כאילו הוא עומד אך ורק בפני עצמו. עם כניסתו לתוקף משתלב החוק במארג החוקים והכללים החלים על תאגידים פיננסיים ועל עובדיהם. המדובר בנורמות משפטיות שעיקרן מצוי בספירת המשפט העסקי-פרטי – דיני התאגידים, דיני המיסים ודיני הבנקאות. תחומי משפט אלו מחייבים בקיאות ומומחיות בעולם המונחים המקצועי. קביעות ערכיות שיש בהן כדי להשפיע על תחומים אלו, מחייבות להבין את ההשלכות על התהליכים המקצועיים ואת השפעות הרוחב. ודוק, אין מניעה למזג בין הדיון "הערכי-חברתי" לבין הדיון "המקצועי", ולעיתים החדרת השיח החברתי-ערכי לעולם התוכן המקצועי בהחלט עשויה להיות חיובית ורצויה. יחד עם זאת, כאשר הדבר נעשה בחופזה וללא בחינת כלל ההיבטים הנגזרים, הרי שבסופו של דבר התוצאה עלולה להיות רידוד ודילול של שני סוגי השיח (בהקשר זה השוו למאמרו של עדי אייל "השימוש הציבורי בדיני התאגידים: הריכוזיות במשק ושכר הבכירים כסוכני שינוי" דין ודברים ז(1) 57-31 (2012)). אשר לענייננו, ימים יגידו האם הזירה שנבחרה למאבק החברתי-ערכי (הראוי כשלעצמו) והאם האופן שבו נעשה הדבר, מובילים לתוצאות הרצויות.