ז. בשונה מחברתי, סבורני, כי יש ליתן תמיכה למסמך המשנה ליועץ המשפטי לממשלה(כלכלי-פיסקלי) אבי ליכט ("מתוה ליכט"), זאת, בהיות הייעוץ המשפטי לממשלה אמון גם על האינטרס הציבורי (ראו והשוו סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש]), ולאו מילתא זוטרתא היא. חברתי תיארה מתוה זה בתמצית (פסקאות 10-9 לפסק דינה), אך לדעתה אין למתוה אחיזה של ממש בלשון החוק, מה גם שהמדינה הוסיפה עליו בכתבי בית הדין לכאורה שינויים, כגון ספק בדבקותה במתוה של "פרשנות צרה" להוראת המעבר, ומנגד שלילת תחולת המתוה אם מימוש הזכויות מותנה בתנאי נוסף או בהפעלת שיקול דעת.
ח. כשלעצמי סבורני, כי עדיפה פרשנות שיש בה אחיזה מסוימת, גם אם לא מלאה, בלשון הסעיף ובעיקר בתכליתו, על פני פתרון כוללני מדי, וכי עלינו לאמץ את המתוה ביסודו כמות שהוא, בכפוף להערה אחת. אוסיף, כי איגוד הבנקים ביקש לפסוע בדרך מתוה ליכט, אך כי המתוה ינוסח באופן ברור יותר. לדידם יש לקבוע כלל גורף ומבלי להידרש לכל מקרה לגופו (ראו הצעתם בפסקה 376 לעיקרי הטיעון); אולם חרף הרצון לודאות מוחלטת, חוששני כי נוכח התרחישים הרבים לגביהם עשוי החוק לחול, לא ניתן לקבוע כלל חד-משמעי "סופי" מראש, במיוחד כאשר לשון החוק רחוקה מכך. ניתן אם כן לקבוע כללים מנחים כפי שנעשה במתוה, תחת הותרת המקרים השונים להתדיינות פרטנית עתידית; זאת במטרה לצמצם משמעותית את חוסר הודאות וכן את יריעת המחלוקת בהתדיינויות עתידיות פוטנציאליות. אביא במלואו את החלק הרלבנטי של המתוה:
"יובהר כי אין בעמדה זו (של אי מתן חוות דעת קונקרטית עתה לעניין הוראות המעבר-א"ר) כדי לשלול את הפרשנות לפיה הפרשות חשבונאיות שבוצעו כדין לפני המועד שבו יחול החוק על התקשרויות קיימות, יאפשרו לממש, במועד הפרישה, זכויות בגינן נעשתה הפרשה. זאת מבלי שהתשלומים יילקחו בחשבון לעניין המגבלה הקבועה בחוק... יתר על כן, איננו שוללים הבעת עמדה מטעמנו התומכת בפרשנות זו בהליך עתידי וקונקרטי, לאחר בחינת העובדות באותו מקרה... יודגש כי כל פרשנות צריכה לעלות בקנה אחד עם לשונו של החוק ותכליתו. לשונו של החוק- הן הכלל המהותי והן לשונה של הוראת המעבר סובלים פרשנות זו. לא מצאנו סתירה מהותית לפרשנות זו גם בדברי הכנסת שתיעדו את הדיונים שקדמו לחקיקת החוק... לעניין הפרשנות יש ליתן משקל בכורה לכוונתו הברורה של המחוקק למנוע בעתיד תגמולי עתק בגופים הפיננסיים. לצד תכלית ברורה זו הנחתנו הפרשנית היא כי המחוקק לא התכוון לפגוע בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים בתקופה רגישה זו ואף לא התכוון לפגוע בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכלית החוק. תכליתו של החוק היא תכלית הצופה פני עתיד ומשדרת מסר עקרוני-ערכי. ניתן לראות את הפרשנות שהציעו הבנקים כפרשנות של הוראות המעבר של החוק המאפשרות לתאגידים תקופת מעבר שנועדה להיערך לשינוי החד שיצר המחוקק לגבי התקשרויות קיימות. לכן לטעמנו יש ליצור מתאם פרשני בין העוצמה החדה של השינוי לבין הפרשנות של הוראת המעבר החלה על ההתקשרויות הקיימות... נבקש להבהיר כבר עתה סייגים לפרשנות כזו שעל בסיסם נבחן בעתיד את עמדתנו הקונקרטית... ראשית, התמקדות בזכויות שישולמו עקב סיום עבודתו של העובד בלבד, להבדיל מרכיבים אחרים בעלי מימד עתידי כמו אופציות, בונוסים ומענקים אחרים המבוססים על ביצועי המניות או ביצועים אחרים. שנית, התמקדות אך ורק בזכויות המתבססות על שנות עבודה שקדמו למועד תחולת החוק ועל התקשרויות קיימות בלבד של עובדים המועסקים כיום. מדובר בהתקשרויות שאושרו לפני פרסום החוק. שלישית, התמקדות אך ורק להפרשות החשבונאיות שייעשו עד מועד תחולת החוק בנוגע להתקשרויות קיימות לגבי עובדים קיימים. מדובר בפרשנות חד פעמית ואין הכוונה לתמוך בדרך פעולה זו בעתיד. זאת כיוון שההצדקה לפרשנות זו נעוצה בהוראת מעבר. רביעית, המהלך החשבונאי של התאגיד הפיננסי יאושר על ידי הרגולטור הרלוונטי ככזה שעומד בכללי החשבונאות המקובלים החלים על התאגיד. חמישית, התאגיד יפעל לפרשנות צרה של הוראת המעבר בחוק לאור תכליתו הדומיננטית" (פסקאות 19-14).