פסקי דין

בגץ 4406/16 איגוד הבנקים בישראל (ע"ר) נ' כנסת ישראל - חלק 40

29 ספטמבר 2016
הדפסה

ש ו פ ט

 

השופט ח' מלצר:

 

  1. אני מצטרף לעיקרי פסק דינה היסודי והמפורט של חברתי, הנשיאה מ' נאור. בשל חשיבות הסוגיות שעלו במכלול – הנני מרשה לעצמי להוסיף ולחדד שני נושאים ולהציע פתרון בסוגיית התחולה, המסתייע באמצעות צו הביניים שהוצא בהליך.

 

אפרט עתה את הדברים ראשון-ראשון ואחרון-אחרון ואעשה כן רק בראשי פרקים נוכח דוחק השעה בגדרו צריך להינתן פסק הדין.

 

הזכות החוקתית שנפגעה ותחולת פיסקאות ההגבלה על רקע המשפט המשווה

 

  1. קריאת העתירות הנרחבות הולידה אצלי הרהור (והערתי על כך גם בעת הדיון) כי העותרים מבקשים להחזיר אותנו לגישה האקטיביסטית האנטי-חברתית, שבוטאה בפסק הדין האמריקאי מראשית המאה הקודמת Lochner v N.Y 198 U.S 45 (1905) ואשר התבססה על זכות הקנין וחופש החוזים, כפי שהובנה אז על ידי דעת הרוב בפסק-הדין שם. בינתיים חלפה מאה והעותרים מתעלמים מהעובדה שתפיסת Lochner הנ"ל ננטשה בחמישים השנים האחרונות בארה"ב ובעולם המערבי כולו (ובדין כך). ראו: אייל גרוס, זכות הקנין כזכות חוקתית  וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עיוני משפט כ"א (3) 405 (יוני 1998) וההפניות המובאות שם (להלן – אייל גרוס זכות הקנין); Burt Neuborne, Ending Lochner Lite 50 Harv. C.R-C.L. L. Rev 183 (2015).

 

נוכח האמור לעיל - בימינו הזכות החוקתית לקנין נכרכת, לעתים, בערכי כבוד האדם והיא מחייבת במקרים שכאלה הכרה בצדק חלוקתי באופן שיבטיח שלבני אדם יהיה אותו מינימום כספי, חינוכי, ובריאותי הדרוש לקיומם במהלך חייהם (מעת לידתם, בזמן קטינותם ולימודיהם, בתקופת עבודתם או בתקופות של אבטלה, ולאחר מכן בזמן פרישתם), כל זאת מבלי שהזכות הקניינית תגן בהכרח מנגד על שמירת היש של הפרט המבוסס (במתכונת המלאה שלו) בכל רגע נתון, ובלבד שהפגיעה תעמוד בדרישות פיסקת ההגבלה (השוו: אייל גרוס זכות הקנין 411). במסגרת זו "הוכשרו" במשפט המשווה הוראות בדבר "שכר מינימום" סטטוטורי, תנאי בטיחות שונים בעבודה, הגבלות בשעות ובתנאי עבודה, חופשות מחויבות, "הקפאות" והפחתות של שכר בשעות חירום, או בעת משבר כלכלי, ועוד, אף שבכל אלה יש לכאורה פגיעה בזכות לקנין ובחופש העיסוק.

 

  1. בשים לב להגדרה הנ"ל של זכות הקניין החוקית – הפגיעות עליהן מלינים העותרים בפנינו, הכלולות בחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-הכרת הוצאה לצרכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 (להלן – החוק) הן אכן לא בעוצמה חזקה כדי התערבות שיפוטית, כפי שהבהירה חברתי הנשיאה בחוות דעתה המלומדת.

 

עמוד הקודם1...3940
41...46עמוד הבא