שופט
השופט אלכס שטיין:
- אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט ע' גרוסקופף.
- דרכי לתוצאה זאת קצרה בהרבה מזאת של חברי.
- הטלת מס בחקיקה ראשית על רווחים לא מחולקים אינה פוגעת מעיקרה בזכות החוקתית לקניין. זאת, מאחר שבסיס המס הוא רווחי הנישומים, חישובו מקיים את הצדק האופקי - במובן זה שרווחים זהים ממוסים בשיעור זהה - ומאחר שאין מדובר בהפקעת רכושו של הפרט. כך הוחלט לפני למעלה ממאה שנים בגדרי המשפט החוקתי האמריקני, שבצלו כוננה במחוזותינו הגנה חוקתית מפני פגיעה בקניינו של אדם (ראו: Brushaber v. Union P. Co. 240 U.S. 1, 24-25 (1916)), ואינני סבור שבתובנה חוקתית זו ניתן להטיל ספק. בפסק הדין שניתן בפרשת Brushaber, נקבע, בין היתר, כי אין זה ייתכן שהחוקה תאמר דבר והיפוכו על-ידי הסמכת הקונגרס לחוקק חקיקת מיסים, ובד-בבד ליתן לאזרחים הגנה על קניינם אשר כוללת בתוכה פטור עקרוני מתשלום מיסים. כך הוא גם אצלנו, שכן סעיף 1 לחוק-יסוד: משק המדינה, אשר מסמיך את הכנסת לחוקק חוקי מס, אינו יכול להתפרש כהוראה שכביכול עומדת בסתירה להגנה על קניינו של אדם מכוחו של סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
- לא אכבד אפוא את רצון העותרים "להמציא את הגלגל מחדש". חלף זאת, אסתפק בהפניה למקורות הישראליים שמאשרים את דבריי.
תחילה, אצטט את דברי הנשיא מ' שמגר בקשות עירייה אחרות 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בערעור מיסים נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 333 (1995):
"אין מגמתה של החקיקה החוקתית בתחום הקניין לכך שבית המשפט יהפוך לרביזור העליון של סדרי הכלכלה והמשק ויבחן תבונתה של מדיניות כלכלית. אין כוונה לכך שבמסגרת הפיקוח החוקתי יארגן בית המשפט מחדש את ההסדרים הכלכליים, בצורה הנראית לו צודקת יותר או נבונה יותר".
כמו-כן, אפנה לאמור בתיק בית דין גבוה לצדק 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל, פ"ד סו(1) 65, פסקה 29 (2012):
"עמדה נוספת גורסת כי אין במיסוי פגיעה בקניין - שכן המדינה נוטלת את חלקה הלגיטימי כשותפה ברווחי האזרח, בהיותה ספקית התשתיות והשירותים הציבוריים שהודות להם התאפשרו רווחים אלו. גם לפי עמדה זו מס צריך להיות 'מס טוב', שעומד בין היתר בדרישות של הוגנות, יעילות, ודאות והתחשבות בנישום בעת הטלת המס (יוסף מ' אדרעי אירועי מס 24 (2007))".
לבסוף, אצטט מדברי פרופ' יהושע ויסמן במאמרו "הגנה חוקתית לקניין" הפרקליט מב 258, 273 (התשנ"ה):