במהלך חקירתו הוצג לד"ר לוטן סרטון השחזור שצילם הנתבע, והוצגה לו האפשרות שהנזק שנגרם לתובעת מקורו בנפילה על העכוז בשנת 2016 ולא כתוצאה מהאירוע. המומחה העיד כי סביר יותר שהאירוע של הנסיעה על מעבר מנע הבקר גרם לפריצת הדיסק [פרו' בעמ' 49]:
"שאלת המכאניקה האם אפשר לפרוץ בנפילה על עכוז? גם אפשר, אבל הייתי מצפה שלא יהיה אחרי זה פער זמנים עד לאירוע הנוכחי, וזה אחד, שתיים, בווידיאו רואים את הטנדר שהוא כנראה לא נראה לי שהוא היה שותף לתיעוד של הנסיעה בולם בצורה משמעותית ועדיין יש לו קפיצה שהוא עובר את המחסום הזה. עכשיו לא יודע אם מכירים את הכביש לא מכירים את הכביש אם הם מגיעים מהר מדי ואז יכול להיות כן יכול להיות שזה (לא ברור) זה גם בולמים של אופנוע, לפי הווידיאו אני לא בוחן תנועה, אבל המנגנון שהוא סמוך לאירוע של התפתחות הפריצת דיסק הוא יותר סביר מאשר הנפילה במדרגות שנתיים לפני זה שבאמצע לא היה שום תלונות".
לאחר שהוצג לו מלוא התיעוד הרפואי שב ד"ר לוטן והבהיר כי אמנם "הכל יכול להיות", אך הדגיש כי לא עמדה בפניו רשומה רפואית רלוונטית משמעותית המאפשרת לקבוע נכות לפני האירוע, ולכן עמד על קביעתו כי אין מקום לניכוי בגין מצב רפואי קודם.
ד"ר לוטן התייחס גם לתזה שהוצגה לו כי בעניינה של התובעת התקיים מכלול של אירועים חבלתיים קודמים, לרבות הנפילה על העכוז בשנת 2016, קבלת עיסוי רקמות עמוק ותלונות על כאבים בעמוד שדרה צווארי שנתמכו בממצאי הדמיה משנת 2012. על כך השיב המומחה באופן חד-משמעי כי אינו מסכים עם התזה, וחזר על העובדה שאין רקע רפואי משמעותי בנוגע לעמוד שדרה מותני, כאשר הבירור בעניינה של התובעת עוסק בכאבים בצוואר, ולא ניתן להשלים מתחלואה צווארית השלכה על תחלואה מותנית.
- במענה לשאלות בית המשפט השיב ד"ר לוטן כי גם במקרה של קפיצה קטנה יחסית שגרמה להתרוממות גופה של התובעת 2 ס"מ באוויר, סביר יותר שהתוצאה נגרמה כתוצאה מכך לעומת האפשרות של עיסוי. המומחה הסביר כי במקרה של רעד או רטט אמנם לא מדובר במנגנון שכיח לפריצת דיסק, אך זה תלוי באנרגיה ובמהירות של פעולת הבלמים של האופנוע, וסיכם: "משמעותית המנגנון של לחץ אקסיאלי של דחיסה של הדיסק יכול לגרום לפריצת דיסק זה התרומה שלי לדיון." [פרו' בעמ' 60]. הוא הבהיר כי הספק שציין בחוות הדעת נוגע לתיעוד הרפואי הראשוני, וכן לפער הזמנים עד קבלת הטיפול, אך לצד זאת ציין כי גם פנייה לקבלת טיפול רפואי לאחר מספר ימים היא פרק זמן סביר.
- בתום עדותו של ד"ר לוטן התחזקה המסקנה כי פריצת הדיסק שאירעה לתובעת והנכות ממנה היא סובלת אירעה כתוצאה מהאירוע של נסיעה על מעבר מנע הבקר. המומחה קבע כי לא סביר שפריצת הדיסק היתה תוצאה של נפילה על העכוז כשנתיים קודם לכן, וכן לא סביר שהדבר אירע כתוצאה של עיסוי רקמות עמוק, או כהצבר של מכלול הנסיבות הללו. לעניין זה יצוין במאמר מוסגר כי משנשללה על-ידי המומחה האפשרות של קיומו של מצב רפואי קודם, אזי טענות אלה עשויות לכל היותר לתאר את התובעת כבעלת "גולגולת דקה". על-פי הפסיקה, גם אם היתה לתובעת פגימה גופנית "חבויה", שלא באה לידי ביטוי תפקודי או קליני ונותרה בגדר "נטייה" - ולא הוכח שכך היה - משיצאה הפגימה הרפואית מן הכוח אל הפועל בעקבות האירוע, מחויב המזיק במלוא היקפו של הנזק, בשונה מהחמרת מצב קיים (ראו רשות ערעור אזרחי 1005/14 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (11.8.2014)). לפיכך, גם אם תובא בחשבון הנפילה על העכוז, בהיעדר נכות קודמת ובהיעדר קשר סיבתי על-פי קביעת המומחה, ניתן לקבוע קשר סיבתי לאירוע הנסיעה.
המומחה חיווה דעתו כי גם במקרה של קפיצה קטנה באופן ניכר ממה שתואר בפניו בתחילה, עדיין סביר שהאירוע גרם לחבלה. לעניין זה יצוין כי משהסכים מומחה ההגנה כי ישנה אפשרות שאירעה קפיצה לגובה של כ-2 ס"מ, וד"ר לוטן חיווה דעתו כי גם קפיצה מעין זו יכולה לגרום לחבלה שנגרמה לתובעת, אזי אין בעובדה שבתחילה הוצג בפניו נתון שונה בדבר גובה הקפיצה כדי לגרוע מקביעתו.