עוד טוענת התובעת כי הנתבע ניסה להלך עליה אימים במסגרת התכתובת בין הצדדים, על-מנת להניאה מהגשת תביעה.
כמו כן נטען מטעם התובעת כי עדותו של הנתבע היתה מתחמקת ובלתי עקבית, ואינה ראויה לאמון. הנתבע הסתיר ביודעין את תכתובת הוואטסאפ עם הנתבעת, ובמענה לשאלון השיב כי היא נמצאת בידי התובעת. אלא שהתובעת מחקה את התכתובת לאחר שהתאכזבה מיחסו של הנתבע, אולם הנתבע הוסיף להסתיר את התכתובת והתחמק ממסירת המידע. רק לאחר ששמע שהתכתובת אינה ברשות התובעת, מסר לראשונה בעדותו גרסה כבושה, וטען כי אף הוא מחק את התכתובת לאחר סיום הקשר בין הצדדים.
הנתבע הציג מספר גרסאות בנוגע לאירוע, בניסיון להפחית מעוצמתו, והתחמק ממתן מענה במסגרת שאלון. כל זאת, לאחר שבגרסתו הראשונה הודה כי היתה "קפיצה" של האופנוע בעת הנסיעה על מעבר מנע הבקר, אולם ניסה להתחמק מכך לאורך ההליך.
הנתבע "פיברק" ראיות בכך שערך סרטון שחזור של האירוע, הכולל תיאורים מפיו, אולם בתחילה מסר את הסרטון ללא השמע, הכולל הודאה מטעמו בחלק מנסיבות האירוע. בשל העובדה שהסרטון כולל השמע נמסר רק לאחר שמיעת העדויות ועל-פי דרישת בא כוחה של התובעת, לא ניתן היה לעמת את הנתבע עם דבריו, ויש לזקוף זאת לחובתו.
הסרטון עצמו מצולם וערוך באופן מגמתי, ובכל זאת סותר במספר מקרים את תצהירו של הנתבע. כך לדוגמה, בעוד שהנתבע הצהיר כי לאחר הנסיעה הצדדים יצאו לטיול שכלל טיפוס על סלעים, בפועל, הנתבע הדגים את הטיול כאשר הוא סובל ממגבלה ומסתייע בקביים, באופן המעיד כי מדובר היה בהליכה קצרה במסלול קל, בסתירה לטענותיו של הנתבע.
- הנתבעים טענו כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה וכי אין ליתן אמון בגרסתה.
בראש ובראשונה הפנו הנתבעים ל"ראיית הזהב" - התיעוד הרפואי הראשוני שנרשם במוקד החירום, אשר אינו מזכיר את האירוע ולו ברמז, באופן המלמד כי מדובר בגרסה בדויה.
אימה של התובעת אמנם העידה כי שמעה לראשונה על הנסיעה על מעבר מנע הבקר בעת ששהתה יחד עם התובעת במוקד החירום, אולם לא ניתן הסבר לכך שהעובדות לא מצאו את ביטוין בתיעוד הרפואי.
התיעוד מלמד כי בעת הפנייה לקבלת טיפול רפואי התובעת לא ייחסה את הכאבים מהם סבלה לאירוע הנסיעה, וזאת בניגוד לעדותה כי מיד לאחר האירוע החלה לחוש כאבים חזקים. התובעת טענה לראשונה על דוכן העדים כי הופיעה אצלה המטומה במקום החבלה, אולם עובדה זו לא מצאה את ביטויה בתיעוד הרפואי, ואף לא צוינה בפני המומחים מטעם בית המשפט.