עוד נטען כי התובעת הפריזה בתיאוריה בכך שטענה כי קפצה באוויר לגובה רב של 25 - 40 ס"מ, וכן הפריזה בטענה כי מהירות הנסיעה היתה כ-60 קמ"ש, שכן במצב זה היו אמורים שני הרוכבים לעוף מהאופנוע בשל עוצמת האירוע.
הטענה בדבר חבלה בעת הנסיעה עלתה לראשונה בתיעוד רפואי מאוחר ובתכתובת וואטסאפ שקיבל הנתבע מהתובעת כשישה חודשים לאחר האירוע. בפניית באת כוחה של התובעת אל הנתבע בתכתובת וואטסאפ מתאריך 30.12.2018 נטען כי התובעת "הועפה בעוצמה מהאופנוע ונפגעה", באופן המהווה תיאור עובדתי שונה מטענות התובעת, שיש בו כדי ללמד על שלל גרסאותיה. כך גם נמסרה גרסה שונה בעת פנייתה של התובעת למשטרה בתאריך 7.12.2018, שם צוין כי גופה של התובעת ניתק באוויר ונחת על הישבן בחוזקה, כאשר מדובר היה בכאבים קלים בלבד.
היעדר המהימנות של התובעת מתבטא גם בתיקונים לתביעתה, כאשר במסגרת הראיות שהוגשו מטעמה בהליך הקודם היא לא טרחה להצביע על מעבר מנע הבקר בו אירע האירוע הנטען, לא המציאה צילומים מהשטח ולא צירפה חוות דעת מומחה מטעמה, אלא רק לאחר הגשת הראיות בהליך דנן, כמקצה שיפורים המעיד על גרסה "מתפתחת" לאורך ההליך אשר נערכה באופן ספקולטיבי, מלאכותי וחסר בסיס. כל זאת, כאשר התובעת ידעה היטב למן התכתובת הראשונה עם הנתבע כי תידרש להוכיח את נסיבות האירוע ואת הקשר הסיבתי לתלונותיה.
עוד נטען כי התובעת פנתה לאגף נכות כללית במל"ל בחודש דצמבר 2018 במטרה להגדיל את שיעור הנכות על רקע בעיות השמיעה שלה, מבלי לדווח כלל על ליקוי אורתופדי וחבלה בגב התחתון, ומבלי להזכיר את אירוע הנסיעה. התובעת לא טענה בעת הדיון בעניינה במל"ל כי בעקבות אירוע הנסיעה נפגע כושר השתכרותה, בניגוד לטענותיה במסגרת ההליך דנן, אשר אף הן לוקות בהגזמה מופרכת.
הראיות שהוצגו מטעם התובעת בנוגע לעיסויים שנהגה לקבל מעידות כי היא סבלה מכאבים שהצריכו טיפול גם עובר לאירוע הנסיעה. אין לקבל את טענותיה של התובעת כי התכתובת עם המעסה מעידה שלא קיבלה עיסוי סמוך לאירוע, שכן השכן העיד כי היו לתובעת "מסז'יסט ומסז'יסטית", בעוד שהתובעת הציגה רק את התכתובת עם המעסה, וממילא אין לכך ערך ראייתי שכן התובעת לא השכילה להביא לעדות את המטפלים שלה.
לבסוף, נטען כי התובעת לוקה בהיעדר מהימנות בכך שמסרה למומחים מטעם בית המשפט מידע חלקי ומטעה, הן בנוגע לנסיבות אירוע הנסיעה, הן לגבי מצבה הרפואי, הן לגבי עברה ובעיות רקע נוספות מהם היא סובלת ללא קשר לאירוע.
- כפי שפורט בפרק הדן בגרסאות הצדדים, הן עדותה של התובעת הן עדותו של הנתבע לא היו נקיות מסתירות ובחלק מהמקרים לא היו אחידות לאורך ההליך, אולם בהכרעה ביניהן התרשמתי כי יש להעדיף את גרסתה של התובעת. אבחן להלן את הטענות המרכזיות של כל אחד מהצדדים.
- עיקר הקושי בגרסתה של התובעת נוגע לתיעוד הרפואי הראשוני במוקד החירום, ולעובדה שגם בתום ההליך לא ברור האם התובעת קיבלה או לא קיבלה עיסוי סמוך למועד האירוע, ונראה כי בדיעבד היא ביקשה לטשטש את העובדות הנוגעות לכך. קושי נוסף עולה מכך שתיאוריה של התובעת אודות נסיבות האירוע נראים מוגזמים, בעיקר בנוגע למהירות הנסיעה ובנוגע לגובה הקפיצה באוויר בעת הנסיעה על מעבר מנע הבקר, כאשר ממילא איני סבורה כי היה ביכולתה של התובעת לאמוד אותו.
איני מקלה ראש במפורט לעיל, אולם על אף הקשיים העולים מגרסת התובעת, אני מוצאת כי גרעין גרסתה, לפיו נפגעה כתוצאה מקפיצה בעת נסיעת האופנוע על מעבר מנע הבקר, נותר יציב ואחיד, ולאחר בחינת מכלול הראיות, אני סבורה כי עדותה של התובעת מהימנה במידה מספקת. לפיכך במאזן ההסתברויות הנדרש אני מוצאת לנכון לקבל את גרסת התובעת.
- כפי שפורט לעיל, למול הבעייתיות שבתיעוד הרפואי הראשוני, ניצבת העובדה שעדותה של התובעת נתמכת בעדותו המהימנה של השכן, לו סיפרה על האירוע ועל החבלה שנגרמה לה כבר ביום שלמחרת ועוד לפני שפנתה לקבלת טיפול רפואי; וכן בעדותה של אימה, אשר ליוותה אותה למוקד החירום והעידה כי התובעת מסרה את תיאור האירוע של הנסיעה על האופנוע. העובדה שבתיעוד הרפואי הבא, רק ארבעה ימים לאחר מכן, מופיעה גרסתה של התובעת באופן התואם במדויק את גרסתה בהליך, מלמדת כי אין מדובר בגרסה כבושה ומאוחרת כפי שנטען מטעם הנתבעים. כאמור, בעת הביקור במוקד החירום התובעת סבלה מכאבים עזים, ובנסיבות אלה יש קושי לדרוש כי תקפיד על הרישום, שהינו לקוני וכולל פרטים שגויים נוספים.
אשר לפרטים בנוגע לקבלת עיסוי, יכול שבאותו שלב היתה התובעת סבורה כי מדובר בגורם רלוונטי להתפתחות הכאבים מהם סבלה, אולם אין בכך כדי לשלול את העובדה שנגרמה לה חבלה בעת הנסיעה. לאחר שהמומחה באורתופדיה חיווה דעתו כי אין זה סביר כלל שהפגימה הרפואית נגרמה לתובעת כתוצאה מעיסוי, העובדה שהתובעת טוענת כי לא היה עיסוי בתקופה הרלוונטית ממילא אינה מעלה או מורידה לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע לבין הפגיעה.