בנוגע לחפיפה בין הנכות שקבע לנכות שנקבעה בחוות דעת המומחה באורתופדיה, הסכים המומחה כי מתקיימת חפיפה מלאה, וכי הגורם המתאים יותר למתן קביעה בתחום העצבי הוא נוירולוג.
כאשר נתבקש המומחה לאמוד את שיעור הנכות שיש לקבוע כתוצאה מהתאונה, השיב כי יש לקחת בחשבון את כל הגורמים בעניינה של התובעת, כאשר רק מחצית מהכאב מיוחסת לעמוד השדרה, ומתוכה יש לייחס רק מחצית לאירוע [פרו' בעמ' 23]:
"ש: ...יש עוד כאב שמקורו ב-S, L5 S1 שהוא גם שינויים ניווניים,
ת: צריך לקחת אותו בחשבון. קודם כל הבדיקה הנוירולוגית, תקינה זאת אומרת אני לא מצאתי בבדיקה הנוירולוגית עצמה איזה שהיא פגיעה עצבית, זה אחד, זאת אומרת אם הייתי מוצא נגיד ליקוי עצבי ברור אז הייתי אומר אוקיי, ומתייחס אליו אבל לא מצאתי אז יש פה עניין הכאב שהוא עניין סובייקטיבי וקיים, והוא בהחלט צריך להתייחס אליו, אז יש את הסיפור הזה של הגברת עם המכה בגב, יש גם שינויים ניווניים ויש היסטוריה של חבלת עצם הזנב וכולי וכולי. קשה מאוד להבדיל את הדברים אבל צריך לקחת אותם בחשבון, ואולי חלק מהדברים הם מהמכה וחלק מהדברים הם שינויים ניווניים שקיימים היו מראש.
ש: אז אם הבנתי אותך נכון חמישה אחוזי נכות על סך כל הכאב שיש לה,
ת: נכון.
ש: מחצית מזה לתחום עמוד השדרה ומתוך המחצית 2 וחצי אחוזים אנחנו צריכים להבין מה ניווני ומה כתוצאה מאותו אירוע חבלתי,
ת: נכון.
ש: אם תנסה בכל זאת אפילו שמדובר באיזה שהא,
ת: זה ספקולטיבי לגמרי, אני לא יודע להגיד חמישים אחוז,
ש: חצי חצי?
(מדברים יחד)
בית המשפט: חצי חצי מהחצי חצי?
ת: כן כן".
בחקירה חוזרת עמד המומחה על קביעתו כי נכותה הכוללת של התובעת עומדת על 5%, וכי ממצאי ההדמיה מראה שינויים ניווניים וכליאה של השורש, שיכול להיות מקור לכאב, ולפיכך הוא עומד על קביעתו.
לפיכך, בתום חקירתו של המומחה בנוירולוגיה נקבע כי יש לייחס בקשר סיבתי לתאונה מחצית ממחצית שיעור הנכות, קרי, נכות בשיעור 1.25%.
מצבה הרפואי של התובעת בתחום הפסיכיאטריה
- לבדיקת מצבה הרפואי של התובעת בתחום הנפשי מונה ד"ר לאוניד גורודצקי. המומחה סקר את תולדותיה של התובעת ואת עברה הרפואי, אשר לא כלל תיעוד בתחום הנפשי עובר לתאונה. המומחה פירט את תלונותיה של התובעת על קושי נפשי בעקבות הכאבים הכרוניים מהם היא סובלת, וכן כפי שעלו מהתיעוד הרפואי לאחר התאונה, שכלל ארבעה ביקורים פסיכיאטריים בקופת חולים, בין השנים 2018 - 2022, ללא רצף טיפולי.
בפרק הדיון ציין המומחה כי התרשם מסימני חרדה ודיכאון עם סף תסכול נמוך, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלה קלה בכושר העבודה, כל זאת על רקע הכאבים מהם סובלת התובעת בעקבות התאונה. לפיכך נקבעה אבחנה של הפרעת הסתגלות עם תגובה דיכאונית וחרדתית, כאשר גורם הדחק הוא הכאבים הכרוניים. בהתאם לכך הובהר כי - "הקשר בין ההפרעה הזו לבין התאונה קיים במידה שהכאבים מהם סובלת הם השלכות התאונה שבנדון". בהתאם לכך נקבע כי גם אפשרות של החמרה או שיפור במצבה של התובעת קשורים בעיקרם לחומרת הכאבים בעתיד.