לפיכך קבע המומחה כי הוא מעריך שדרגת הנכות הנפשית שיש לקבוע בעניינה של התובעת היא בשיעור של 10% על-פי סעיף 34(ב)(2) לתקנות המל"ל.
במסגרת שאלות הבהרה התייחס המומחה לתוכן הסיכום של שיחת השימוע לפני פיטורים, שהתקיימה סמוך לאחר התאונה (וללא קשר לאירוע), שבמהלכה הביעה התובעת את קשייה ומצוקתה הנפשית, וכן ציינה שפנתה לטיפול פסיכולוגי, ללא תיעוד לכך. על רקע זה, מצא כי יש לנכות משיעור הנכות שנקבע 1.5%, ולהעמיד את שיעור הנכות על 8.5%.
- במהלך חקירתו עמד ד"ר גורודצקי על קביעתו בנוגע לשיעור הנכות הכוללת שיש לקבוע בעניינה של התובעת, תוך שהוא שב ומדגיש כי הנכות בתחום הנפשי נובעת באופן ישיר מעוצמת הכאבים מהם היא סובלת בקשר סיבתי וכתוצאה מהתאונה.
כאשר הוצג למומחה כי במהלך עדותה התובעת מסרה כי מה שמעיב על מצבה הנפשי הוא בעיקר ההתמודדות עם לקות השמיעה והצורך להסתגל למכשיר שמיעה חדש, כפי שעלה גם מסיכום ישיבת השימוע במקום עבודתה, השיב המומחה כי נתון זה לא היה בפניו בעת הבדיקה ולא הובא בחשבון במסגרת עריכת חוות הדעת, וכי מדובר בנתון מהותי. כאשר התבקש ליתן ביטוי לעובדות אלה קבע המומחה כי יש לנכות מהנכות הכוללת לפחות 5%, כך שהנכות הנפשית בקשר סיבתי עם התאונה תעמוד על 5% [פרו' בעמ' 33].
בהמשך הוצג למומחה השינוי בהערכה שנתן המומחה בנוירולוגיה, אשר למעשה ייחס לתאונה רק רבע מהכאבים מהם סובלת התובעת. על אף שהנכות הנפשית ניתנה בקשר סיבתי ישיר עם הקושי בהסתגלות לכאבים, המומחה עמד על חוות דעתו כי יש לייחס לתאונה נכות בשיעור 5%, על רקע העובדה שלתובעת לא היתה היסטוריה בתחום הנפשי בגין אותם כאבים שברקע הרפואי. המומחה הדגיש כי קבע את שיעור הנכות בגין המצב הנפשי שנובע כתגובה לכאב, שהיא תגובה אישית אשר הגורם המרכזי לה הוא עצם נוכחותו של הכאב. לפיכך, לא מצא לנכון לבצע הפחתה נוספת משיעור הנכות שקבע.
- כאמור, על-פי הפסיקה, הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של תובע כתוצאה מתאונה, לעולם מסורה בידי בית המשפט, אשר לו שיקול דעת אם להסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו, או לדחותה, כולה או חלקה. בהיותו מומחה אובייקטיבי המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט הנטייה היא ליתן לחוות דעתו משקל רב, כאשר סטייה מקביעותיו לא תיעשה אלא בהתקיים נימוקים מיוחדים.
בעניינה של התובעת, שלושת המומחים מטעם בית המשפט נחקרו ביסודיות במסגרת הדיון, כאשר כל אחד מהם שינה מקביעתו המקורית בדבר דרגת הנכות שיש לקבוע לתובעת בקשר סיבתי עם התאונה, וזאת לאחר שהוצגו להם הנתונים הרלוונטיים.