לאחר ששמעתי את עדויות המומחים, אני מקבלת את קביעותיהם כפי שניתנו במהלך הדיון.
בהתאם לכך, נכותה הרפואית של התובעת עומדת על 10% נכות אורתופדית, 1.25% נכות נוירולוגית (כאב); ו-5% נכות פסיכיאטרית. הנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 15.5% (במעוגל), ועל רקע זה יש לדון במצבה התפקודי של התובעת.
הפגיעה התפקודית שנגרמה לתובעת כתוצאה מהתאונה
- אפנה עתה להערכת נזקי התובעת עקב התאונה, ולשם כך אדון בפגיעה התפקודית ובהשפעתה על התובעת. מלאכה זו עשויה להיות מורכבת בנוגע לכל ניזוק, ובפרט בעניינה של התובעת, הסובלת מבעיות רקע וכן ממגוון בעיות רפואיות ותחומי נכות בעקבות התאונה, ומציגה תמונה תפקודית דינאמית.
- התובעת טוענת כי לתאונה היתה השפעה מכרעת על תפקודה ועל מהלך חייה. כתוצאה מהתאונה הפכה לנכה המוגבלת בתפקודה החברתי, היום-יומי והתעסוקתי, כאשר לא חל שיפור במצב תפקודה.
בשל כאבי הגב התחתון התובעת מוגבלת במאמץ, ונדרשת למנוחה מרובה, וכן היא סובלת מכאבים תמידיים וחזקים ברגל שמאל. מצבה הרפואי של התובעת והכאבים מהם היא סובלת גורמים לפגיעה במצבה הנפשי ובתפקודה החברתי, והיא חשה תשישות ומצב רוח ירוד.
התובעת טוענת כי למשך תקופה ממושכת היתה מוגבלת בהרמת משאות קלים, ועד היום היא נמנעת מהרמת משאות. כאביה גורמים להפרעה בשנתה וכתוצאה מכך נגרמת לה עייפות אשר מקשה עליה לתפקד בעבודה, יחד עם הקושי בישיבה ממושכת.
לפיכך טוענת התובעת כי יש להעמיד את פגיעתה התפקודית על שיעור של 26%.
- הנתבעים טוענים כי לאחר חקירות המומחים יש להעמיד את שיעור הנכות הרפואית המשוקללת של התובעת על 2.5%, וכי לא נגרמה לה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה, אף לא באופן זמני. הראיות בתיק מצביעות על כך שהתובעת ביקשה לשוב לעבודתה מיד לאחר האירוע, ואלמלא פוטרה היתה ממשיכה בעבודה סדירה. כך גם ממסמכי הדיון במוסד לביטוח לאומי עולה כי לאורך זמן רב התובעת לא טענה כי הנכות האורתופדית או הנכות בתחום הכאב פוגעת ביכולתה להשתכר, אלא שטענותיה התייחסו לבעיות השמיעה בלבד. העובדה שהתובעת עבדה בתקופה מסוימת במקום עבודה שבו השתכרה שכר נמוך יותר אינה קשורה לפגיעה תפקודית כתוצאה מהתאונה, אלא לבחירת מקום העבודה, לאחר שהתובעת פוטרה מעבודתה הקודמת.
לפיכך טוענים הנתבעים כי לא נגרמה לתובעת כל פגיעה תפקודית או פגיעה בכושר ההשתכרות כתוצאה מהתאונה.
- כפי שנפסק בקשות עירייה אחרות 3222/10 ביטוח ישיר נ' פלוני [פורסם בנבו] (28.6.2012) על בית המשפט לקבוע מהו שיעור הנכות הרפואית, מהו שיעור הנכות התפקודית ומהי הגריעה מכושר ההכנסה של הנפגע בתאונה, תוך עריכת הבחנה בין המושגים הללו. השפעת הנכות הרפואית על הפגיעה התפקודית אינה זהה בכל מקרה ומקרה, ואף הפגיעה התפקודית (השונה מהנכות הרפואית) אינה מלמדת בהכרח על הגריעה מסכום ההשתכרות בעתיד (רשות ערעור אזרחי 8532/11 כהן נ' קרקובסקי [פורסם בנבו] (25.3.2012)).
הלכה היא ששיעור הפגיעה והגריעה התפקודית נקבע על-ידי בית המשפט על יסוד מכלול הנסיבות והראיות המובאות בפניו בכל מקרה ומקרה. לשם כך משמשת הנכות הרפואית כנקודת מוצא, כאשר יש להוסיף ולבחון את אופן השפעתה ומידתה על הניזוק בפועל. בין היתר, יש ליתן משקל לטיב הפגיעה והנכות הרפואית, ולהתייחס להשפעתה על עיסוקו של הניזוק, תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו. משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל, כגון פגיעה בשכר; ובהיעדר נתונים שיהא בהם לסייע בקביעת הגריעה מכושר ההשתכרות עקב התאונה, יכול שיעור הנכות הרפואית אף לשמש מודד של מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות, תוך שימוש בחזקה שכושר זה נפגע כשיעור הנכות הרפואית (ערעור אזרחי 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי [נבו, 8.6.1995]; ערעור אזרחי 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בערעור מיסים [פורסם בנבו] (21.12.1992); ערעור אזרחי 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בערעור מיסים [פורסם בנבו] (23.8.2010); ערעור אזרחי 4946/06 צל דוד נ' אליהו [פורסם בנבו] (31.1.2008)).