טענות הרוכשים
- הרוכשים טוענים, כי עיקרו של הערעור מופנה כנגד ממצאי עובדה וקביעות בדבר מהימנות עדים, אשר נומקו כראוי בידי בית משפט קמא, ואינם מקימים עילת התערבות שיפוטית.
- לגוף הענין נטען, כי מדובר בעיסקת-אמת, ואין כוונה נסתרת מאחוריה, אשר אינה משתקפת במצגו הגלוי של חוזה המכר. חוזה המכר נקשר כעשר שנים לפני שהוטל העיקול למימוש החוב הפסוק לטובת המערערים, וזמן רב לפני שניתן פסק הדין שקבע חוב זה. בנסיבות אלה, בהן הרוכשים לא יכלו לצפות בעת ההתקשרות החוזית את ההתפתחות העתידית ביחסי המערערים והאחים חזן, אין כל יסוד לטענה כי החוזה נקשר על מנת לסייע לאחים חזן לחמוק מחובם הפסוק כלפי המערערים.
אשר לטענות בדבר מאפייניה התמוהים, לכאורה, של העיסקה, ולפגמים הנטענים בעדותו של הרוכש אריק, נטען כי, בעת שנכרתה העיסקה, היו הרוכשים בני זוג צעירים, אשר סמכו באופן מלא על האחים חזן בתורת בני משפחה קרובים, ונתנו בהם אמון מלא שיקיימו את התחייבויותיהם על פי העיסקה. משכך, הם לא הקדישו תשומת לב להבטחת זכויותיהם על פי חוזה המכר, ואף הניחו כי רישום הערת האזהרה על זכויותיהם בדירה יתבצע על ידי המוכרים. נוכח אמונם המלא במוכרים, ומפאת הזמן הרב שעבר מעת כריתת החוזה, אין גם להתפלא על קשייו של אריק לזכור פרטים שונים הכרוכים בעיסקה.
טענת הרוכשים היא, כי הם שלמו למוכרים את כלל כספי התמורה החוזית, ולמיצער, הוכיחו כי שילמו את החלק הארי של התמורה החוזית באמצעות הלוואת משכנתא שקבלו מהבנק, שהם האחראים לפרעונה. כמו כן, הם שילמו את המס החל בעיסקה, והם שטיפלו בהשכרת הדירה לאורך השנים.
- הרוכשים הוסיפו, כי בעוד האח חנניה הוזמן לעדות במשפט, והעיד כי הרוכשים שילמו את מלוא התמורה החוזית, המערערים נמנעו מהזמנת אברהם חזן, הוא אבי המערער, לעדות. כמו כן, לא הוצג כל מכתב דרישה ששלחה השותפות לרוכשים לתשלום יתרת התמורה. אשר לאי מתן עדות על ידי הרוכשת לילך, ענין זה נעוץ בנסיבות אישיות, ובכך שלילך הסכימה עם תוכן עדותו של בעלה אריק.
- נטען, כי בנסיבות אלה צדק בית המשפט כאשר קבע כי מדובר בעיסקת אמת ולא בחוזה למראית עין, וכי מכח הילכת ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (1999) (להלן: הילכת אהרונוב), בתחרות שבין זכויות שביושר של רוכש דירה שלא נרשמו לבין עיקול מאוחר יותר, קודמת זכותו של הרוכש.