כשב"כ הנתבע ביקש להבין מה ההכשרה של התובעת לביצוע כוננות חומ"ס לאור העובדה שד"ר רוזן סבורה שהתובעת לא מוכשרת לכך, השיבה התובעת: "אין כוננות חומ"ס, יש כוננות סביבתית... ואני מוכשרת אליה"[107] (ההדגשה הוספה- ר.ג.). התובעת לא הבהירה על מה היא מסתמכת בטענתה כי היו לה את הכישורים הנדרשים לצאת להכשרת כוננות חומ"ס בשנים בהן שולמה באיגוד כוננות זו.
- על רקע האמור ובהתחשב בכך שהתובעת עצמה מודה כי הנתבע הפסיק את כוננות החומ"ס שהועברה לכב"א וכי לא קיימת עוד באיגוד כוננות חומ"ס, הרי שטענתה כאילו ד"ר רוזן הטעתה את חברי הנהלת האיגוד על מנת שהתובעת לא תזכה לצאת להכשרת כוננות חומ"ס ולהתקדם, אין לה על מה לסמוך.
- גם טענת התובעת שלפיה הנתבע העדיף לתת את כוננות החומ"ס לעובדים גברים על פני העובדות הנשים, לא הוכחה. אין בעצם העובדה שבשנות ה-90, שלושה גברים קיבלו כוננות חומ"ס, והמשיכו לקבל כוננות זו כל השנים כדי להצביע על אפליה מגדרית. לעניין זה נציין, כי במהלך החקירה הנגדית של התובעת, התברר כי בניגוד לטענת התובעת שלפיה רק גברים ביצעו כוננות בהיקף נרחב של 160 שעות בתחום האוויר וחומרים מסוכנים, ובכך היא הופלתה על רקע מגדרי, גם שתי נשים קיבלו כוננות באותם ההיקפים. התובעת אישרה בעדותה כי עובדת אחת קיבלה "150 שעות וחלקם היו אוויר וחלקם חומ"ס", וביחס לעובדת אחרת השיבה כי היא "מניחה שגם היא קיבלה את השעות אלה, 160, 180 שעות". כשב"כ הנתבע שאל "לא יפתיע אותך שהיא קיבלה 160 שעות", השיבה: "לא".
כאשר נשאלה התובעת מדוע היא טוענת שיש רק "כוננית אחת" באיגוד, השיבה כי מדובר ב"תקופות שונות", ובכך ניסתה להתעלם מהנתונים שהוצגו לה לגבי נשים שקיבלו כוננות בעבר בהיקפים דומים. התובעת נמנעה מלציין בעצמה מתי עבדה כל אחת מהנשים שקיבלו 150 ו-160 שעות באיגוד ומה היו תפקידן והכשרתן. מחקירתה הנגדית של התובעת עולה, כי אחת מאותן העובדות כבר פרשה לגמלאות (לא הובהר מתי)[108], והאחרת- כמו העובדים הגברים מתקופתה, עדיין עבדה במועד שמיעת הראיות ואף המשיכה לקבל את התשלום עבור ביצוע כוננות החומ"ס.[109] התובעת מתעלמת מהתפתחויות והשינוי המבני שאירעו באיגוד לאורך השנים, אשר שינו את אופי הכוננויות ואת זהות המבצעים אותן.
- לאמור לעיל יש להוסיף, כי גם לאחר פרישתה של ד"ר רוזן לגמלאות, המנכ"לית הנוכחית, שהחליפה את ד"ר רוזן, לא אישרה לתובעת לבצע כוננות חומ"ס או כוננות סביבתית. כאשר נשאלה התובעת בחקירתה הנגדית מדוע המנכ"לית החדשה אינה משבצת אותה לתפקידים אלו, השיבה התובעת כי המנכ"לית החדשה אמרה לה בפגישת ההיכרות: "אני לא מתערבת"[110]. לא הובאה לפנינו ראיה כלשהי לתמיכה בטענה זו. התובעת אף לא טענה בתצהיר עדותה הראשית המשלים כי זו הייתה עמדתה של המנכ"לית החדשה. התובעת הוסיפה והסבירה כי "המנכ"לית הנוכחית עושה עכשיו מין תכנון אסטרטגי של האיגוד"[111]. ואולם, אין חולק כי המנכ"לית החדשה לא הוסיפה לתובעת גם לאחר מכן כוננות חומ"ס או כוננות אוויר. מקובלת עלינו עמדת הנתבע שלפיה העובדה שגם המנכ"לית החדשה לא מצאה לנכון לשבץ את התובעת לכוננות זו, מחזקת את הטענה כי אי-השילוב נבע משיקולים ענייניים ולא על רקע אישי או על רקע אפליה מגדרית, כנטען על ידי התובעת.
- לסיכום, על אף שנפל פגם בכך שהליך קבלת ההחלטות בדבר העובדים הזכאים לכוננות חומ"ס לא היה ברור, סדור ושקוף לכל, אין בפגם זה כדי להוכיח את זכאותה של התובעת לביצוע הכוננות או ליציאה להכשרה בתחום. מחומר הראיות שהובא לפנינו עולה המסקנה, כי ההחלטה שלא לאפשר לתובעת לבצע כוננות חומ"ס, או לשלוח אותה להכשרה ספציפית זו, נבעה משיקולים מקצועיים וענייניים ולא מהתנכלות אישית או אפליה.
כוננות אתרי אינטרנט ומדיה חברתית
- לטענת התובעת, היא מילאה תפקיד של מנהלת אתר אינטרנט ומדיה חברתית, תפקיד שהוגדר כחיוני מאוד בארגון וכרוך בעבודה מהבית בשעות לא שגרתיות.[112] לטענתה, היא הייתה זכאית לקבלת כוננות אתרי אינטרנט ומדיה חברתית, אשר לא שולמה לה; וזאת בניגוד לתשלום כוננות זו לעובדת שביצעה את התפקיד לפניה. התובעת מסבירה כי החל מחודש אוקטובר 2014, עם עזיבתה של העובדת הקודמת, גב' מרק, הועברו אליה האחריות על אתר האינטרנט הכללי של האיגוד וניהול הרשתות החברתיות[113]. התובעת גילתה כי גב' מרק קיבלה 25 שעות כוננות בחודש בגין זמינותה לטיפול בפניות ציבור באתר וברשתות החברתיות, אך פניותיה של התובעת לקבלת שעות כוננות אלו נדחו על ידי המנכ"לית.[114]
התובעת ציינה כי היא עצמה הייתה אחראית על דפי אינטרנט של איכות אוויר וחופש מידע עוד לפני כן, דיווחה על שעות נוספות עבור עדכונים ומענה, אך מעולם לא תוגמלה עבור זמינותה לאחר שעות העבודה.[115] התובעת העידה כי היא מצפה לקבל שעות כוננות כמו שקיבלה גב' מרק, במיוחד לאור העובדה שהגב' מרק קיבלה כוננות זו בעת שעבדה במשרה מלאה, בעוד היא ביצעה את אותה העבודה בחצי משרה בלבד.[116] התובעת הוסיפה כי גב' מרק ביצעה את העבודה מהבית וקיבלה מחשב מהאיגוד לצורך כך, והיא עצמה גם ביצעה עבודה זו מהבית ומהאיגוד, ודיווחה על שעות נוספות עבורה.[117]