בסיכומיה, התובעת מדגישה כי שעות כוננות האינטרנט שהוצמדו לתפקיד שביצעה העובדת שעזבה (25 שעות) לא נוספו לתפקיד של התובעת "על אף שנדרשה לבצע אותו תפקיד בדיוק"[118]. בסיכומי התשובה, התובעת טוענת, כי הנתבע אישר כי עד היום משולמות שעות כוננות מדיה חברתית לעובדת אחרת, למרות שלתובעת נאמר שאלו בוטלו.[119] לטענתה, הנתבע לא נימק את החלטתו שלא להעניק לה את שעות הכוננות שהוצמדו לתפקיד זה, בשעה שבוצע על ידי העובדת שעזבה, ולא הסביר מדוע השעות "התייתרו" כאשר התפקיד עבר אליה.[120] הימנעות זו ממתן הסבר, יחד עם העובדה ששעות הכוננות נחשבו כ"תוספת שכר"[121], מהווה הפרה של חובת תום הלב.
על רקע זה, התובעת תובעת הפרשי שכר בגין 25 שעות כוננות שהייתה זכאית להן לטענתה החל מיום 1.4.2014.
- הנתבע טוען כי התובעת אינה זכאית לתוספת כוננות אתרי אינטרנט, מדיה חברתית ופניות ציבור, וכי התובעת "זורקת" טענות לחלל האוויר באופן המעיד על חוסר הבנה או חוסר תום לב. לעניין זה, הנתבע מציין, כי התובעת טוענת כי "נמנע" ממנה לקבל הכשרת חומרים מסוכנים לצורך קבלת שעות כוננות חומרים מסוכנים, על כך כי היא זכאית לתוספת כוננות אוויר, ועל כך כי היא זכאית בנוסף לכך גם לכוננות אתרי אינטרנט ומדיה חברתית. לטענת הנתבע, התובעת לא הוכיחה את זכאותה לכוננויות אלו ולא הציגה כל בסיס משפטי לטענותיה.
- לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מקובלת עלינו עמדת הנתבע שלפיה לא עלה בידי התובעת להוכיח את זכאותה לקבלת כוננות אתרי אינטנרט, מדיה חברתית ופניות הציבור. הרושם הוא, כי התובעת טוענת לזכאות לתשלום כוננות "מכל הבא ליד", בניסיון "לדוג" כוננות שתתאים למטרה של העלאת שכרה. כפי שציינה התובעת בישיבת ההנהלה מיום 26.9.2017: "...יש עובדים שמקבלים יותר ממני. לא בקשתי להיות מנהלת אלא יותר שכר ולא אכפת לי מה קוראים לזה, כוננות או תוספת"[122] (ההדגשה הוספה- ר.ג.). לא ברור כיצד התובעת סבורה שתפקידה צריך/יכול היה לכלול למעשה, 80 שעות כוננות אוויר, 80 שעות כוננות חומ"ס, 25 שעות כוננות אתרי אינטרנט ומדיה חברתית ובהמשך, כפי שנראה, גם 40 שעות כוננות מחשבים.
- בנסיבות העניין, מקובלת עלינו עמדת הנתבע כי אין לקבל את טענת התובעת שלפיה הנתבע לא נתן הסבר מדוע שעות הכוננות "התייתרו" כשהתפקיד עבר אליה, מאחר ובעת שהתובעת החלה לבצע ב-50% משרה את תפקידה של הגב' מרק, התובעת כבר קיבלה 40 שעות כוננות אוויר. לעניין זה, המנכ"לית הבהירה בסעיף 90 לתצהיר עדותה הראשית והצהרה זו לא נסתרה, כי אילו העובדת הקודמת, גב' מרק, הייתה מקבלת כוננות חודשית כלשהי, לא היו מאושרות לה שעות כוננות נוספות לנושא המדיה. לעניין זה, יש לשים לב, כי בעת שהתובעת קיבלה 40 שעות כוננות בחצי משרה, הגב' מרק קיבלה 25 שעות כוננות במשרה מלאה. עוד נוסיף, את שכבר נאמר לעיל, כי בעת שהיקף המשרה של התובעת הוגדל ל-100% משרה, הובהר לתובעת כי בתקופת עבודתה במשרה מלאה, תנאי התמורה יהיו בהתאם לדרגה שלה בהיקף של מישרה מלאה, ושעות הכוננות תוותרנה 40 שעות כוננות אוויר בחודש. התובעת ידעה היטב כי לא תשולמנה לה שעות כוננות מעבר ל-40 שעות כוננות האוויר להן הייתה זכאית מתוקף תפקידה עובר להגדלת היקף המשרה.
- זאת ועוד, על אף שהתובעת מבקשת לייחס לה את מלוא שעות הכוננות להן הייתה זכאית העובדת הגב' מרק, ועל אף שהתובעת טוענת בסיכומיה כי היא ביצעה את "אותו תפקיד בדיוק"[123], הרי שבהתאם להצהרת הגב' רוזן, התובעת לא קיבלה אחריות לבצע את מלוא תפקידה של הגב' שרון מרק. לעניין זה, ד"ר רוזן העידה: "התובעת קיבלה חלק מהמשימות אשר הוטלו על הגב' מרק, ובהתאם לכך, גדל היקף משרתה של התובעת... משיעור של 50%... לשיעור של 100%".[124] יתרה מכך, התובעת עצמה אישרה בחקירתה הנגדית כי לא ביצעה את כל תפקידיה של גב' מרק, אלא "את רוב התפקידים שלה, לא אמרתי את הכל"[125]. ד"ר רוזן אף הבהירה כי התובעת אכן ביצעה משימות נוספות אשר לפניכן היו באחריותה של הגב' מרק, ואולם הוסיפה כי "עם הזמן" תפקידה של התובעת כרכזת מחשוב הלך והצטמצם עקב כניסתם של נותני שירותים בתחום המחשוב וכי לתובעת ניתן חופש פעולה לחלק את העבודה בהתאם לצורך.[126] בנסיבות העניין, יש לדחות את טענת התובעת כי היא זכאית לכל שעות הכוננות להן הייתה זכאית הגב' מרק. ויודגש, טענת התובעת בדבר הזכאות לכוננות אתר אינטרנט ומדיה חברתית מבוססת על הטענה כי העובדת הקודמת קיבלה 25 שעות כוננות בעת שביצעה תפקיד זה ולא על הצורך בביצוע כוננות כאמור בתפקיד.
- לאמור לעיל יש להוסיף, כי ד"ר רוזן העידה גם על ה"פערים המשמעותיים ביכולות, הכישורים ושביעות רצון" בין עבודת גב' מרק לעבודת התובעת.[127] ד"ר רוזן הסבירה כי גב' מרק הקימה את אתר האינטרנט ועדכנה אותו באופן יזום, בניגוד לתובעת שעדכנה אותו רק כאשר התבקשה.[128] ד"ר רוזן הוסיפה כי למרות שהתובעת עברה השתלמות בקורס "WORD PRESS" בעלות של 3,440 ₪ על חשבון האיגוד במטרה לפתח עצמאות בתחום, היא לא עשתה זאת.[129] גם טענות אלה לא נסתרו.
- הנתבע השווה את פעילות המדיה החברתית של התובעת לפעילות מחלקת החינוך, וציין כי מחלקת החינוך פרסמה כמאתיים "פוסטים" מקוריים בשנת 2020 ופתחה חשבון אינסטגרם עם כחמישים "פוסטים" ו"סטוריס". זאת, לעומת שישה "פוסטים" בלבד שפרסמה התובעת, שגם הם לא היו מקוריים לטענת הנתבע. בפועל, נושא הפרסום במדיה החברתית מרוכז במחלקת החינוך ומתבצע על ידי עובדת המחלקה ודובר האיגוד.
- אשר לטענת התובעת בדבר עבודה שביצעה מהבית, הרי שאין חולק כי התובעת קיבלה תמורה עבור כל שעת עבודה נוספת שדווחה עבור עדכון אתר האינטרנט. ד"ר רוזן הבהירה כי התובעת לא נדרשה להיות בכוננות או זמינה במתכונת 24/7 לתפקיד זה.
- לגבי כוננות פניות הציבור, הנתבע הבהיר כי העובדת ששימשה כרכזת פניות הציבור, קיבלה תגמול עבור 25 שעות כוננות שנדרשו לה לטיפול בפניות. בניגוד לכך, התובעת כלל לא נדרשה לטפל בפניות, אלא רק להעבירן לטיפולה של אותה עובדת, ולכן לא הייתה הצדקה לתגמול נוסף מעבר לשעות הנוספות שקיבלה בפועל. גם עבור תפקיד זה, התובעת לא נדרשה להיות בכוננות או זמינה במתכונת 24/7.
- על רקע האמור, התביעה לתשלום כוננות אתרי אינטרנט ומדיה חברתית- נדחית.
כוננות מחשבים
- התובעת טוענת, כי היא מנהלת מערכות מידע ואחראית על כל מערכות המחשוב באיגוד, תפקיד הכולל תפעול שרתים, רשתות תקשורת וציוד מחשבים. לטענתה, היא החלה לעבוד כרכזת מחשבים עם שרת אחד, אך עם התפתחות הטכנולוגיה, גדל מספר המחשבים, השרתים והציוד ההיקפי שבאחריותה. היא היחידה הממלאת תפקיד זה ונותנת מענה לכל המחשבים באיגוד, כולל ניידים, נייחים, טלפונים נייחים וניידים, ומרכז הבקרה של מערכת הניטור, בכל עת של תקלה ובכל שעות היממה, לרבות בחגים.[130] כך לדוגמה, היא נדרשה להגיע לאיגוד ביום כיפור שחל טרם הגשת התצהיר מטעמה לצורך טיפול בתקלה. התובעת טוענת כי בחקירה הנגדית הוכח, כי התובעת נדרשה לעמוד לרשות הנתבע מעבר לשעות העבודה ובזמנים חריגים נוכח תקלות מיחשוב, לרבות תקלות כלליות, בעיות בהפעלת מחשבים ונפילת שרת.[131] הנטל עליה חייב אותה להיות זמינה בכל שעות היממה, גם מהבית ובכוננות, כדי לטפל בתקלות מחשוב, ולכן היה צורך להגדיל את שעות הכוננות. על רקע זה, התובעת עותרת לתשלום 40 שעות כוננות מחשבים בחודש החל מיום 31.10.2010, בהשוואה לטענתה לאנשי מחשבים בעיריית אשדוד המקבלים בין 40 ל-90 שעות כוננות.[132] התובעת הוכיחה שביצעה תחזוקת מחשבים, עניין שמקובל לקבל בגינו 40 שעות כוננות בעיריית אשדוד, שהיא הרשות המקומית אשר האיגוד נסמך עליה.[133]
- הנתבע טוען כי לתובעת לא מגיעה תוספת תשלום בגין כוננות מחשבים. לטענתו, שעות כוננות האוויר שהתובעת מקבלת, נועדו כבר עבור הרכיב המיחשובי בתחנות הניטור והמחשוב באיגוד. הנתבע טוען, כי התובעת אינה מבצעת כוננות ואינה מגלה אחריות מינימלית, אינה פותחת מיילים מהבית גם בהיעדרויות ממושכות, והודעותיה היחידות מהבית נוגעות להיעדרויות בלבד. רוב העובדים פונים למר להב או לטכנאי החיצוני במקרה של תקלה, ולא לתובעת, בשל חוסר זמינותה וחוסר נעימותה. הנתבע דוחה את השוואת התובעת לעיריית אשדוד וטוען כי בשל הבדלי גודל מהותיים בין הגופים, ההשוואה אינה רלוונטית.
- במסגרת חקירתה הנגדית, התובעת לא ידעה להפנות למקור נורמטיבי או הסכמי המעגן את זכאותה הנטענת לכוננות מחשבים, ואף לא ידעה לנקוב במספר שעות קבוע המגיע לה בגין כוננות זו. כאשר נשאלה התובעת "את יודעת שכוננות זה לא רכיב שהוא רכיב שמופיע כמשהו שחייבים לתת לעובד, את יודעת את זה? או שאת חושבת שכוננות זה משהו שחייבים לתת לעובד?", השיבה "תלוי מה התפקיד שלו"[134]. לשאלת ב"כ הנתבע, "מכוח מה? מכוח איזה?", השיבה התובעת "מכוח זה שהיום בלי מחשב, אנשים לא יכולים לעבוד"[135]. כמו כן, כשנשאלה "ואיך, כמה, כמה כוננות נותנים למנהל כזה? קבוע באיזשהו מקום? כתוב שמנהל מחשוב יקבל 20 שעות כוננות?", השיבה התובעת "לא, מה שנקרא, מה שנהוג, יש"[136] ובכך אישרה כי אין הוראה קבועה בעניין מספר השעות. עדות זו מחזקת את עמדת הנתבע בדבר היעדר בסיס לטענתה לזכאות לכוננות מחשבים נפרדת.
- ד"ר רוזן הצהירה כי תפקיד התובעת כרכזת מחשוב מתמקד בעיקר בהפעלת מערך קבלני משנה הפותרים בעיות פיזית במקום או מרחוק, ותפקיד זה פחות פעיל באופן משמעותי בהשוואה לרכז מחשוב באיגוד ערים מקביל.[137] יתרה מכך, ד"ר רוזן העידה כי תפקיד רכז המחשבים באיגוד מהווה "שריד מקובע מתקופת העבר", שכן כיום אחזקת מחשבים בגופים בסדר גודל של איגודי ערים נעשית באמצעות מיקור חוץ.[138] ד"ר רוזן הוסיפה וציינה, כי התובעת אינה מבצעת כוננות ואינה מגלה אחריות מינימלית, אינה פותחת מיילים מהבית גם בהיעדרויות ממושכות, והודעותיה היחידות מהבית נוגעות להיעדרויות בלבד.[139] ד"ר רוזן אף העידה כי רוב העובדים, לרבות ד"ר רוזן בעצמה, העדיפו לפנות למר להב או לטכנאי החיצוני במקרה של תקלה, ולא לתובעת. עדותה של ד"ר רוזן בעניינים אלו נתמכת בטענות שהועלו כלפי התובעת כבר בישיבת ההנהלה מיום 26.9.2017[140]. תשובתה של התובעת הייתה: "יש בנק שעות ובינת מנצלת את בנק השעות"[141]. התובעת לא הכחישה את הטענה שעובדי האיגוד מעדיפים שלא לפנות אליה.
- עוד מקובל עלינו כי ההשוואה שעשתה התובעת בין האיגוד לעיריית אשדוד אינה רלוונטית, שכן האיגוד הוא גוף קטן, אשר בזמנים הרלוונטים לתביעה עבדו בו 14 עובדים לעומת הנתון שהציגה הנתבעת, אשר לא נסתר, של למעלה מ- 3,000 עובדים בעיריית אשדוד. סוגיה זו אף עלתה לפני הנהלת האיגוד בישיבה מיום 26.9.2017. כאשר התובעת פנתה וביקשה "אני רוצה שתבדקו בעיריית אשדוד מה קורה שם. אנחנו הולכים לפי התקשי"ר של עיריית אשדוד", מר קובי, חבר ההנהלה השיב:"אני מציע לך לא לנסות להתקרב לעירית אשדוד. את נמצאת כאן בגן עדן. אל תנסי בכלל להשוות את התנאים שלך לתנאים של עובדים בעיריית אשדוד...". בשלב זה, התובעת שאלה "למה מתקשרים אליי כשאני חולה?" ומר קובי השיב: "אצלנו בעירית אשדוד אנשים מהיחידה הסביבתית יוצאים בלילה בלי שעות כוננות". בהמשך, המנכ"לית הסבירה את ההבדלים בין העבודה באיגוד לעבודה בעיריית אשדוד:
"...מתי הגעת פיזית לתקן תקלה במחשב? את מקבלת שעות נוספות על מיילים שאת עושה בבית ואינני מבקרת אותך. אני מאשרת לך את כל השעות הנוספות שאת עושה מבלי לבדוק אם הן מוצדקות. האיגוד מאמץ את הנהלים המתאימים של עיריית אשדוד על מנת שלא להמציא את הגלגל מחדש. האיגוד אינו עושה "העתק והדבק" לכל מה שעושים באשדוד. אנו גוף קטן עם צרכים אחרים ואני לא משווה את מערך המחשוב באיגוד לזה שבעיר גדולה. אני גם לא יודעת מי מקבל כוננות מחשוב בעיריות, מה השכר ומה התמורה. בכל אופן, היום כוננות אינה כלי לשיפור בשכר. כוננות צריך לבצע בפועל"[142] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).