העובדה שמועמד יחיד ניגש למכרז פנימי אינה מעידה על "תפירה".[157] לרוב, במכרזים פנימיים, העובדים שכבר מילאו את התפקידים בפועל הם אלה שניגשים וזוכים, והדבר אינו מעיד על חוסר תקינות.[158] אין ממש בטענת התובעת כי תנאי הסף לביצוע כוננות חומ"ס היה מפלה ו"נתפר" מראש. נושאים מסוג תנאי סף למכרזים נקבעים באופן מקצועי על ידי הגורמים הרלוונטיים, ועברו את אישור משרד הפנים, ולא נקבעים באופן שרירותי על פי גחמה של ד"ר רוזן.[159]
קידומו של מר דורון להב, ושל עובדים אחרים, לא התבסס על ותק, אלא על מידת ההתאמה לתפקיד.
יש לדחות את טענת התובעת כי תפקיד "מנהל אגף מנמ"ר" היה קיים באיגוד. בתקופת כהונתה של ד"ר רוזן, לא היה קיים תקן כזה, והתפקיד מעולם לא נדרש לאיוש על ידי משרד הפנים באיגודי ערים. תפקידיה של התובעת לא הצדיקו יותר מ-50% משרה, שכן רובם בוצעו באמצעות מיקור חוץ.
לא קיימת אפליה מגדרית באיגוד. בתקופת כהונתה של ד"ר רוזן כמנכ"לית, נקלטו 13 נשים ו-3 גברים לעבודה, והתפקידים אוישו על ידי המתאימים ביותר, ללא קשר למינם. אף המנכ"לית הנוכחית הינה אישה. כל השיקולים בעניינה של התובעת היו ענייניים ומקצועיים בלבד, והיו הבדלים בתפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה של העובדים הגברים אליהם מתייחסת התובעת, לבין התובעת.
התובעת נמנית על מקבלי השכר הגבוה ביותר באיגוד, וקיבלה תנאים מיטיבים ומשופרים, הן באופן פרטני והן בהשוואה לעובדים אחרים. היא אף השתתפה במספר הרב ביותר של קורסים והכשרות במימון האיגוד. ד"ר רוזן אף יזמה שינוי בהגדרת דירוגה של התובעת ל"הנדסאית איכות הסביבה", שהוביל לתוספת שכר רטרואקטיבית.
טענות התובעת לאפליה אינן נתמכות בעדויות חיצוניות. היא נמנעה מלהביא עדים מטעמה, כולל עובדים לשעבר, כדי לתמוך בטענותיה, והסבריה לכך היו מתחמקים ובלתי משכנעים.
בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, שאלת הקצאת כוננויות מצויה במתחם שיקול הדעת הניהולי, ואין לגזור זכאות לכוננות מכוח השוואה כללית בלבד בין עובדים שאינם במצב דומה. זאת ועוד, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מאפשר הבדלים בשכר אם הם נובעים מאופי העבודה, ותק, השכלה וכיוצא בזה, כל עוד אין בכך אפליה מטעמי מין.
בנסיבות העניין, יש לדחות את טענותיה של התובעת לעניין אפליה בהליכי השינוי המבני ובמכרזים (2017), או כל טענה אחרת לאפליה באיגוד.
השינוי המבני והמכרזים לא נערכו "בהיחבא"
- תחילה נציין, כי טענות התובעת שלפיהן השינוי המבני נערך "בהיחבא" וכי היא לא קיבלה פרסום אודות המכרזים, הייתה טענה שהתפתחה במהלך ניהול ההליך המשפטי בבית הדין ולא עלתה על ידי התובעת במהלך תקופת העבודה (חרף הפניות הרבות בנושאי שכרה, כולל השתתפות בישיבות הנהלה בשנים 2016-2017 לצורך הצגת טענותיה), או בסמוך להליכי השינוי הארגוני והמכרזים, ואפילו לא נטענה בכתב התביעה שהוגש בחודש אפריל 2019, או בתצהיר העדות הראשית הראשון שהוגש לתיק. כל שנטען בכתב התביעה בעניין זה הוא כי "ב'רה ארגון מחדש', מינוי מנהלי אגפים ומחלקות, בקשתה של התובעת למינוי סורבה על ידי המנכ"ל, בטענה כי אין לתובעת תואר אקדמי, על אף כי התובעת עונה לתנאים והשכלה המתאימה למינוי כזה, הינה בעלת תואר אקדמאי, עובדה הידועה היטב לגב' (ד"ר רוזן- ר.ג.) אשר אישרה לה בעצמה לימודים לתואר שני" (סעיף 31(2) לכתב התביעה). באופן דומה, גם בתצהיר עדותה הראשון לא נטען מאומה על הסתרה, וכל שנטען הוא: "ולא מוניתי למנהלת אגף או מחלקה בטענה שאין לי תואר אקדמי למרות שהיה לי תואר".
- ויודגש, גם בישיבת ההנהלה מיום 26.09.2017, בה התובעת התייצבה לטעון את טענותיה בקשר לקיפוח ואי-קידום, התובעת לא העלתה טענה להליך רה-ארגון לא שקוף או להעלמת מכרזים באופן שגרם לה לא להגיש מועמדות. זאת ועוד, במכתב ב"כ התובעת שנשלח לאיגוד בחודש ספטמבר 2017[160], לאחר אותה ישיבת הנהלה, לא נטען כי המכרזים הוסתרו מהתובעת ולא נטען כי השינוי במבנה הארגוני התנהל באופן לא שקוף. מהמכתב אף ניכר כי התובעת ידעה שבמסגרת שינוי המבנה הארגוני היה רצון להסדיר את נושא שכרם של עובדים שביצעו כונניות: "לאחרונה הנהלת האיגוד בתהליך שינוי מבנה ארגוני על מנת להסדר את נושא השכר לעובדים המבצעים כוננות ולעובדים נוספים ולמרות ההזדמנות להסדיר גם את הנושא השכר של מרשתי, מרשתי לא נכללה בתהליך ומבנה הארגוני החדש"[161].
- ונוסיף, לא רק שטענות הנתבע לעניין שינוי מבני ומכרזים שנערכו "בהיחבא" לא עלו בתחילת ההליך, טענות אלה אף אינן עולות בקנה אחד עם הראיות שהוצגו. בהתאם לעדותה העקבית של ד"ר רוזן, אשר לא נסתרה על ידי התובעת, המתווה הארגוני החדש אושר בליווי צמוד של משרדי הפנים והאוצר, ופורסם באופן גלוי לעובדים. ד"ר רוזן הדגישה, הן בתצהיר עדותה הראשית והן בתצהיר עדותה המשלים, כי בשנת 2014 "הוכן מתווה פעולה לביצוע על ידי כל איגודי הערים, אשר הועבר לאישור משרדי הפנים והאוצר"[162]. היא הוסיפה כי "במהלך השנים 2014-2016 הוכן מתווה ארגוני חדש לאיגוד, אשר הובא לאישורם של משרדי הפנים והאוצר, לפי ההיררכיה והחלוקה הבאה: מנכ"ל, 2 מנהלי אגפים, 3 מנהלי מחלקות וכן 7 רכזים במחלקות השונות".[163] ד"ר רוזן סיכמה כי "כל תהליך השינוי הארגוני באיגוד נעשה תחת ליווי צמוד של משרדי הפנים והאוצר" וכי "האיגוד בהנהלתי היה הראשון להוביל את תהליך השינוי הארגוני הכללי"[164]. בהתאם לגרסה עקבית זו, אשר לא נסתרה בחקירה הנגדית, הליך שינוי המבנה הארגוני נעשה תוך פיקוח ואישור של כל הגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים ומשרד האוצר והתובעת והעובדים האחרים היו מודעים לו לארך כל הדרך.
- לעניין זה, ד"ר רוזן העידה באופן עקבי, כי תהליך השינוי הארגוני "לא רק שלא נעשה 'בהיחבא' כטענת התובעת, אלא בראש חוצות, תוך שיתוף כלל העובדים"[165]. בעדותה בבית הדין היא הבהירה שוב: "זה התחיל, זה היה שנתיים עם, עם משרדי האוצר והפנים למתווה לכלל האיגודים. אנחנו היינו האיגוד הראשון שאחר כך עשה רה-ארגון לנו"[166]. לתמיכה בגרסתה, צרפה ד"ר רוזן דיווחים משתי ישיבות צוות, מיום 16.11.2016 ומיום 28.12.2016[167], בהן נדונו השינויים הארגוניים והודע על פרסום המכרזים הפנימיים. התובעת עצמה אישרה בחקירתה הנגדית כי נכחה בישיבת הצוות מיום 16.11.2016, שבה הוצג המבנה הארגוני החדש.[168] להשלמת התמונה נביא את האמור בסיכום ישיבת הצוות מיום 16.11.2016 ביחס למבנה הארגוני החדש, כדלקמן:
"- מבנה אירגוני - איגוד: כיום המבנה רוחבי - מבנה שלא מאפשר קידום וכו', המבנה ישונה למבנה היררכי (ינתנו אפשרויות קידום), שינוי המבנה יתווסף להסדרת העסקת עובדים, בכל התהליך היה יועץ ארגוני.