כבר משנת 1996, עם כניסת המנכ"לית לתפקיד, יחסי העבודה באיגוד השתנו לשיטת "פייבוריטים", כאשר היא סומנה ב"רשימה השחורה" ונחסמו בפניה אפשרויות קידום, הכשרות ותוספות לתפקידים. תשובותיה של ד"ר רוזן לכל פניותיה ובקשותיה להתקדם נתקלו בשלילה ובהתעלמות, ובהמשך, היחס השלילי הפך "להטחת עלבונות והתעמרות של ממש". ד"ר רוזן גררה אותה במשך עשור עם "הבטחות שווא שקריות" בנוגע להגדלת משרתה, ואף טענה כי תפקידה "מיותר" וכי היה צריך לבצע אותו בדרך של מיקור חוץ. התובעת חשה כי המנכ"לית נתנה לה "להינמק" בתפקיד שמנעה ממנו כל התפתחות מקצועית ושכרית, ובציפייה שתתייאש ותעזוב.
בישיבת ההנהלה שהתקיימה ביום 26.9.2017 התובעת הועמדה ל"חקירה נגדית" ב"דיון לא מכובד, חד צדדי", שנועד, לטענתה, "לסכל את טענותיה הצודקות, כנקמה אישית". בישיבה זו, ד"ר רוזן הודתה כי היא זו שמינתה עובדים לתפקידים לפי שיקול דעתה הבלעדי, וכי "באיגוד יש אנשים אשר יש להם את הרקע, ההשכלה, הכישורים, וניסיון יותר מסילבי". עוד באותה ישיבה, ד"ר רוזן אמרה: "אם אדם מרגיש שהוא אינו מקבל את מה שמגיע לו והוא ברוך כישרונות, הוא יכול לעזוב למקום עבודה אחר", ובכך, לטענת התובעת, "המסכות ירדו" וד"ר רוזן "פשוט אמרה שהיא חיכתה שאני אעזוב". התובעת טוענת כי לאורך כל שנותיה באיגוד לא קיבלה משוב שלילי אחד, אלא רק משובים חיוביים, והמנכ"לית "פשוט התעלמה ממני וקיוותה שאני אעלם".
לאחר ישיבת ההנהלה באוקטובר 2017, התקבלו "החלטות לפעולה" שנועדו, לטענת התובעת, "להתנקם בי", "לזלזל בתפקיד שלי" ו"להקטין את המעמד שלי באיגוד". בין היתר, הוחלט לקצץ בשעות הנוספות של התובעת, והיא נדרשה להגיש דוחות יומיים על ביצוע עבודה על בסיס שעתי, דרישה שלא נדרשה מאף עובד אחר באיגוד ונועדה "להשפיל ולהקטין אותי".
המנכ"לית החלה "למרר את חיי ביום-יום שלי בעבודה, ולהתעמר בי ממש", בכך שדרשה מהתובעת אישור עבור כל שעה נוספת. היא מידרה אותה בתקשורת, ופנתה לעובדים אחרים כדי שיתווכו בינה לבין התובעת, ובכך יצרה "מצב אבסורדי, מקטין ומשפיל".
יחס המנכ"לית כלפיה החמיר עוד יותר לאחר הגשת התביעה. המנכ"לית כינסה את כלל העובדים ובאופן "משפיל" סיפרה להם על התביעה שהגישה התובעת, תוך הדגשה של התביעה האישית נגדה, במטרה "להשפיל" ולהעביר מסר לעובדים שלא ישתפו פעולה עם התובעת.
כמו כן, המנכ"לית החלה לעקוב אחר מיקום רכב האיגוד ששימש את התובעת. ביום כיפור שלאחר הגשת התביעה, כשהתובעת נדרשה לטפל בתקלה, המנכ"לית התעקשה להגיע לאיגוד "כדי לפקח על השהות שלי שם", בפעם הראשונה מזה 30 שנה.