זאת ועוד, חברי ההנהלה ראו בעין לא יפה את התנהלות התובעת בישיבה, ובפרט את התייחסותה לבעלה המנוח של המנכ"לית. ד"ר רוזן העידה כי חשה פגיעה אישית עמוקה כאשר התובעת "הזכירה את בעלי המנוח כדי להוציא אותי משיווי-משקל"[244], והדבר נתפס כחציית גבול בלתי מקובלת.
- טענות התובעת בדבר אופי ישיבת ההנהלה מיום 26.9.2017, ובפרט אמירותיה של ד"ר רוזן במהלכה, נבחנות כולן בהקשר של פררוגטיבה ניהולית ושיקולים מקצועיים לגיטימיים. התייחסויות כגון מינוי עובדים על בסיס שיקול דעת המנכ"לית, או השוואת כישורי התובעת לאלה של עובדים אחרים תוך הדגשת עדיפותם לתפקידים מסוימים, משקפות הערכה מקצועית לגיטימית באשר להתאמה לתפקידים מתפתחים בארגון, ואינן מהוות בהכרח התקפה אישית. אף האמירה כי "אם אדם מרגיש שהוא אינו מקבל את מה שמגיע לו והוא ברוך כישרונות, הוא יכול לעזוב למקום עבודה אחר", הגם שנוסחה באופן בוטה, אינה מקימה עילת התעמרות. יתירה מכך, יש להתייחס לאמירה האמורה על רקע מכלול הדברים שנאמרו לפני אותו משפט: "יש אנשים שעבדו באיגוד עד שהרגישו שהם לא ממצים את עצמם ורוצים להתקדם ועזבו לעבודה אחרת. בכולם תמכתי ועזרתי להם למצוא מקום עבודה ואת חלקם אני מלווה גם היום... (ד"ר רוזן מפרטת שמות של 6 עובדים- ר.ג.) בכל השנים שסילבי מרגישה מקופחת נפתחו הרבה משרות למנהלים באיגודי ערים ורשויות מקומיות אחרות". היעדר משוב שלילי על תפקוד שוטף אינו שולל את זכות המעסיק להעריך את התאמת העובד לתפקידים חדשים או מתקדמים, במיוחד על רקע שינויים מבניים וארגוניים. לפיכך, בחינת מכלול הדברים מעלה כי מדובר במחלוקות על רקע הערכות ושיקולים מקצועיים-ניהוליים, ולא בהתנהגות המבססת עילת התעמרות בעבודה.
- אשר לדרישה מהתובעת למילוי דוחות שעתיים, אכן, מבט ראשוני על דרישה כזו עלול לעורר תמיהה וחשש שמדובר בהתנכלות. אולם, על רקע האמור לעיל ומכלול הראיות שהובאו בפנינו, שוכנענו כי דרישה זו הייתה מקצועית, על רקע תלונותיה החוזרות של התובעת שהיא עובדת יותר קשה מאחרים ומשתכרת פחות, ולא מתוך כוונה להתעמר בתובעת.
כך, ד"ר רוזן העידה כי הדרישה לדו"חות נבעה ישירות מטענותיה של התובעת עצמה בנוגע לתגמול ולעומס עבודתה. ד"ר רוזן העידה בעניין זה: "הייתה ישיבה, ישיבת דירקטוריון שבה סילבי שטחה את כל הטענות שלה והרגשות שלה ומה שהיא חושבת... בעקבות אותה ישיבה יושב ראש האיגוד הוציא מכתב, הוא ביקש ממנה להראות, הוא לא התרשם בישיבה שהיא באמת לא מתוגמלת על מה שהיא עושה, ואז הוא ביקש ממנה במכתב דו"ח, להגיש דו"ח ואותי הוא שאל איפה הדו"ח"[245]. בהמשך, שבה והדגישה ד"ר רוזן כי: "העובדים האחרים לא, לא, היא טענה שהיא עובדת מעל ומעבר ולא מתוגמלת, היא לא הצליחה לשכנע את כל חברי הדירקטוריון באותה ישיבה. ואז הם החליטו שהם רוצים לראות דו"ח"[246].