בנסיבות אלו, בהן התובעת עצמה העלתה בישיבה טענות רבות לגבי היקף עבודתה ושכרה, וטענה כי היא "דורשת שעות כוננות עבור ניהול אתרי אינטרנט וכוננות נוספת", כי היא "עושה הרבה יותר מ... ומרוויחה פחות", וביקשה העלאות שכר; ומאידך, המנכ"לית טענה כי התובעת היא העובדת היחידה שהיא לא יודעת מה היא עושה במהלך שעות העבודה, שהיא לא מקבלת ממנה דיווח שוטף כמו מעובדים אחרים, ושהיא מאשרת לה שעות נוספות מהבית מבלי לבדוק אם הן מוצדקות, היה זה לגיטימי וסביר מצד הנהלת האיגוד לבקש פירוט של עבודתה. מטרת הדוחות הייתה להבין את הבסיס העובדתי לבקשותיה ולטענותיה של התובעת ובהתאם לכך לשקול התאמות ואולי אף להביא את התובעת להבנה בדבר היקף שעות העבודה הנדרש למילוי תפקידה. כפי שעולה במפורש מפרוטוקול ישיבת ההנהלה מיום 26.9.2017, נרשם כי "לאור הטענות של סילבי והדוחות שיוגשו יישקלו שינויים בתפקיד של סילבי לרבות הורדת מטלות". קביעה זו מלמדת כי הדרישה לדוחות נבעה גם מהכוונה לבחון אפשרות של הקלת העומס מהתובעת, אם אכן יתברר כי היא עובדת בהיקף גבוה מהמצופה, ולא רק במטרה לבקר או להשפיל. זאת, הגם שאכן ניכר כי חברי הנהלת האיגוד סברו מלכתחילה כי לא מדובר בהיקף עבודה רחב כפי שטוענת לו התובעת.
- כאן המקום לציין, כי התובעת פנתה להסתדרות ההנדסאים בעניין דרישת הדוחות, וההסתדרות פנתה ביום 27.11.2017 בעניין זה לנתבע[247]. ד"ר רוזן הבהירה בעדותה כי בעקבות הפנייה היא נפגשה עם נציגי ההסתדרות, מר גד גפני ועו"ד דורית שוורץ, וכי במסגרת פגישה זו הגיעו כלל הגורמים להסכמה כי התובעת אינה זכאית לתוספת שכר כלשהי, וכי היחס אליה אינו מפלה ואינו פוגעני. בעקבות זאת, נציגי ההסתדרות לא פנו לד"ר רוזן פעם נוספת לאחר אותה פגישה.[248] התובעת לא סתרה טענה זו. התובעת נשאלה בחקירתה הנגדית מדוע לא זימנה לעדות גורם כלשהו מההסתדרות, והשיבה ששקלה זאת, אך החליטה שלא לערב עובדים או גורמים חיצוניים[249]. היא הסבירה כי נציגי ההסתדרות היו מוכנים לייצג אותה רק אם תפסיק לעבוד עם עורך דינה, והיא בחרה להשאיר את עורך הדין, באומרה "יכול להיות שטעיתי"[250]. מכל מקום, התובעת לא נתנה כל הסבר מניח את הדעת להימנעות מהבאה לעדות של גורם כלשהו מההסתדרות אשר טיפל, לטענתה, בעניינה ובטענות ההתעמרות והתנכלות שהעלתה.
- אשר להחלטה לעניין השעות הנוספות, ההחלטה שלפיה "סילבי תעבוד רק במסגרת שעות העבודה" וכי "תאושרנה שעות נוספות לצורך פגישות או דיונים שמתבצעים בפועל. לא תאושרנה שעות נוספות עבור עבודה שמתבצעת מהבית", שוב ברור כי החלטה זו באה על רקע דברי המנכ"לית לפני חברי ההנהלה שלפיהם היא כלל לא בודקת אם השעות שהתובעת מדווחת עליהן הינן מוצדקות ועל רקע אי ההסכמה של חברי ההנהלה עם טענותיה של התובעת והתרשמותם שאין בסיס לדרישות התובעת. חשוב לציין, כי חרף החלטת ההנהלה, ד"ר רוזן המשיכה לאשר לתובעת ביצוע שעות נוספות, כפי שהבהירה בעדותה: "כל שעה נוספת שהיא דיווחה עליה היא קיבלה, אני לא הקטנתי לה שעות"[251]. ד"ר רוזן הדגישה כי התובעת "עשתה שעות נוספות והיא קיבלה שעות נוספות"[252].
- אשר לטענת התובעת בדבר המעקב אחר השימוש ברכב האיגוד ששימש אותה, לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע שלפיה מדובר היה בבדיקה "מדגמית גם ליתר עובדי האיגוד העושים שימוש ברכבי האיגוד"[253], לא הובאה כל ראיה חיצונית התומכת בטענה זו. הזימון לשיחת הבירור התייחס באופן ממוקד ובלעדי לתובעת, ולא הוצגו דוחות, ממצאים או בירורים שנערכו בעניינם של עובדים אחרים. בנסיבות אלה, הרושם המתקבל הוא, כי הבדיקה כוונה לתובעת באופן פרטני, וכי עיתויה אינו מנותק מההליך המשפטי שהוגש על ידה. אף אם מקובלת עלינו עמדתו העקרונית של הנתבע כי הוא רשאי לבדוק אם דיווחי שעות העבודה תואמים את היקף העבודה בפועל, הרי שהאופן שבו נעשתה הבדיקה, מועד עריכתה והניסיון המאוחר יותר להציגה כבדיקה כללית, מעוררים קושי.
לגופם של ממצאי הבדיקה, ד"ר רוזן הצהירה כי התובעת זומנה לשיחת בירור בשל חשד לביצוע עבירות משמעת, לרבות דיווחים כוזבים ושימוש ברכב האיגוד שלא לצרכי עבודה ותפקיד[254]. בזימון צוין כי בתאריכים שונים (כגון 3.1.2019, 14.1.2019, 15.1.2019, 21.1.2019, 4.2.2019, 6.2.2019, 7.2.2019, 20.2.2019, 5.3.2019, 17.3.2019, 4.4.2019, 17.4.2019), הרכב נמצא חונה בסמוך לכתובת מגוריה של התובעת למשך שעה וחצי ויותר במהלך יום העבודה, וכי התובעת נסעה ברכב למקומות שאינם קשורים לתפקידה.