להלן הוראות אוגדן תנאי השירות לתשלום שעות כוננות:
[...]
שעות הכוננות ישולמו לעובדים בהתאם למכסה שאושרה להן ע"י הממונים עליהם לצורך מילוי תפקידם ועפ"י דיווח מפורט של ביצוע הכוננות בפועל.
קיימת חובה להגיש דו"ח מפורט מידי חודש של שעות הכוננות (תאריך ושעה). האישור הבלעדי למתן כוננות הוא בידי המנכ"ל. עובד שלא מדווח על כוננות בחודש מסוים- אינו זכאי לתשלום עבור כוננות בחודש זה, והתשלום מהווה חריגת שכר על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב"[50] (ההדגשות במקור- ר.ג.).
ההוראות אליהן הפנתה המומחית מטעם הנתבע תואמות את הוראות סעיף 27.8 לחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות בישראל (להלן: "חוקת העבודה").
- מהאמור עולה, כי המקור ממנו ינק האיגוד את האפשרות לשלם לעובדים כוננויות, גם אם באופן חלקי ומותאם לצרכיו, הוא המסגרת הנורמטיבית החלה על עובדי הרשויות המקומיות. ואולם, לא הוצג כל נוהל ממנו ניתן ללמוד מהם ההוראות שהאיגוד אימץ בקשר לתשלום כוננויות (אילו כוננויות הוא משלם, לאילו עובדים ובאיזה היקף), ואף לא הוצגה רשימת קריטריונים לחלוקת שעות הכוננות בין העובדים. בנסיבות העניין, להלן נבחן את טענות התובעת ביחס לסוגי הכוננויות אותן היא עותרת לקבל, וזאת על בסיס הראיות שהובאו לפנינו.
כוננות אוויר
- מחומר הראיות שהובא לפנינו עולה, כי הבקשה הכתובה הראשונה של התובעת להצטרף ל"סבב כונני אוויר", הייתה ביום 4.6.98 (ראו נספח ו' לתצהיר עדות ראשית מטעם ד"ר רוזן), כ-8 שנים לאחר תחילת עבודת התובעת בנתבע, בתקופה בה עבדה ב-50% משרה. באותה העת, כבר שימשו ככונני אוויר במשך מספר שנים, עובדים אחרים שעבדו בנתבע במשרה מלאה, ובכללם, העובדים דורון להב (להלן: "דורון" או "מר להב") ומר חיים, אשר החלו לעבוד בנתבע עוד לפני התובעת, והעובד איתי, אשר החל לעבוד בנתבע זמן לא ארוך לאחר התובעת. אין חולק כי שלושת העובדים קיבלו מתחילת העסקתם 80 שעות כוננות אוויר, "כחלק מתנאי העסקתם", כפי שאף הגדירה התובעת[51]. על רקע זה, ביום 4.7.1998 השיבה ד"ר רוזן לתובעת ולעובדת הנוספת שפנתה יחד עמה, כדלקמן: "בחנתי את בקשתך מתאריך ה-4.6.98 להצטרף לסבב כונני אוויר. אין באפשרותי להגדיל את הסכום המשולם לכונניות ולפיכך כונני אוויר ימשיכו להיות דורון, איתי וחיים" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
- יודגש, כי על אף שהתובעת טוענת להתנכלות אישית של ד"ר רוזן כלפיה ביחס לחלוקת הכוננויות[52]; והתובעת אף הצהירה כי "בין השנים 1990-1996" במהלכן "שימש מר אהרון זוהר כמנכ"ל האיגוד, אני קיבלתי קביעות באותה תקופה, ויחסי העבודה היו מצויינים"[53], הרי שבהתחשב בהצהרת התובעת שהעובדים דורון, איתי וחיים קיבלו 80 שעות כוננות אוויר מיד עם תחילת העסקתם (וכן 80 שעות כוננות חומ"ס), מי שאישר לשלושת העובדים האמורים את ביצוע 80 שעות כוננות האוויר, בזמן שהתובעת עבדה בחצי משרה ולא ביצעה כוננות כלל, היה המנכ"ל הקודם, ולא ד"ר רוזן. ואכן, ד"ר רוזן העידה בעניין זה:
"ש: ...שאת רואה את השמות של דורון, איתי וחיים ואת רואה את השמות של קרולין וסילבי, את מרגישה שיש כאן משהו שהוא בעייתי?