ש: או-קי, אתה יודע להעריך מתי הנזקים האלה נגרמו?
ת: לא.
...
ש: או-קי, זאת אומרת לפני כן לא היה, לא בוצעה בדיקה על-ידך.
ת: זו הפעם היחידה שהייתי שם.
ש: או-קי. אתה במסגרת החוות דעת שלך הסתמכת על זה שהנזקים נגרמו ע"י השוכר? או שאתה לא יודע מי?
ת: זה מה שנאמר לי ע"י התובע."
- בעניין מגורי שיינר בדירה העיד מר שיינר בעצמו בעמ' 10 לפרוטוקול, שורות 29-33 כך:
"כב' הרשמת: תודה. מר שיינר, מאיזה מועד אתה התגוררת בדירה הזאת?
ת: אחרי מספר רב של חודשים.
כב' הרשמת: מספר רב זה 3 חודשים או 9 חודשים?
ת: לא, הרבה יותר, 8 9 חודשים."
- מכאן כי בתקופת הביניים התגורר שיינר בדירה, ואף זאת ככל הנראה בחלוף זמן ממועד עזיבת ויטלי את הדירה.
- לעניין זה נכתב על ידי כב' השופטת קרן מילר בספרה 'מומחים במשפט האזרחי' (2025), פרק 12, עמ' 249 כך:
"באשר לשמאות רכוש נפסק כי השתהות בעריכת חוות דעת שמאית לעניין היקף הנזק, עשויה להיות בעלת משמעות לעניין ערכה הראייתי של חוות הדעת, ובכלל זה האפשרות כי השיהוי יוביל לשלילת יכולתה של חוות הדעת לשמש כראיה בעלת משקל כלשהו להוכחת היקף הנזק. עוד נקבע כי השאלה כיצד ובאיזה מידה ישפיע השיהוי על ערכה הראייתי של חוות הדעת משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו".
- ראו גם פסיקת בית המשפט העליון ברע"א 4119/24 ליאור ברקו נ' ש.ש שלמה חברה לביטוח בע"מ מיום 6.10.24 שם נקבע על ידי כב' השופט יחיאל כשר כך:
"... השתהות בעריכת חוות דעת שמאית בעניין היקף הנזק, עשויה להיות בעלת משמעות לעניין ערכה הראייתי של חוות הדעת, לרבות האפשרות כי ההשתהות תוביל לשלילת יכולתה של חוות הדעת השמאית לשמש כראיה בעלת משקל כלשהו לעניין היקף הנזק..."
- מן האמור עולה כי קיימת חשיבות ראייתית מהותית להגשת חוות דעת שמאית בסמוך למועד קרות הנזק הנטען. עדות השמאי מובילה למסקנה כי חוות הדעת אינה מבססת ממצאים אשר למצב הדירה במועד עזיבתה על ידי ויטלי נוכח הזמן שחלף. חוות הדעת השמאית שהוגשה על ידי שיינר נערכה בחלוף כשנתיים ממועד עזיבתו של ויטלי את הדירה, ושיהוי זה פועל לחובתו של שיינר.
- בנסיבות, אני קובעת כי השיהוי הבלתי סביר בעריכת חוות הדעת, שנערכה בחלוף כשנתיים ממועד פינוי הדירה בשים לב לאמירות המצוטטות לעיל אשר לחשיבות הגשת חוות דעת מיד בסמוך לקרות האירוע הנזיקי הנטען, בצירוף עובדת מגוריו של שיינר בדירה לאחר עזיבתו של ויטלי ולפני עריכת חוות הדעת השמאית, מנתקים את הקשר הסיבתי בין מצבה של הדירה במועד עזיבת ויטלי לבין הנזקים הנטענים שנגרמו על ידו.
- אני קובעת כי התנאי הקבוע בסעיף סעיף 25י(ג)(2) לחוק השכירות (הקובע כי משכיר רשאי לממש ערובה כאשר השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם) אינו מתקיים. על כן אני קובעת כי ניסיונו של מר שיינר לפרוע את שייק הביטחון בשל נזקים שלטענתו הותיר ויטלי בדירה הנו ניסיון שלא כדין.
- במאמר מוסגר אוסיף כי לא מצאתי להתייחס לתמונות שצורפו לתצהירו של שיינר גם ככל שאניח כי הפגמים המצולמים בהם נגרמו על ידי ויטלי שעה שאין בפני כל ראיה לערכם של הנזקים הנראים בתמונות שצורפו (משקבעתי כי לחוות דעת השמאי אין כל ערך ראייתי לענייננו).
אשר לחוב הנטען בגין דמי שכירות לחודשים ינואר עד אפריל (כולל) 2022
- בעניין זה סעיף 25י(ג)(1) לחוק השכירות (אשר גם עליו אין להתנות) קובע כי ניתן לממש שיק ביטחון מקום שבו "השוכר לא שילם דמי שכירות ...". קבעתי לעיל כי שיינר לא היה זכאי לתשלום דמי שכירות בגין חודש יוני אך היה זכאי לתשלום דמי השכירות בגין חודש מאי.
- אשר לחודשים ינואר עד אפריל -מניתוח חומר הראיות שבפני, לרבות נספח ג' לתצהיר ויטלי (דפי חשבון בנק) עולים הממצאים הבאים:
- ביום 4.1.2022 שילם ויטלי סך של 3,000 ₪ בשיק מאותה סדרת שיקים שהוצגו לפירעון לחודשים מאי ויוני. אני קובעת כממצא עובדתי כי המדובר בשיק בגין שכירות לחודש ינואר כטענת ויטלי, וכי שיק זה נפרע על ידו, וזאת בניגוד גמור לטענות שיינר כי בגין חודש זה לא שילם ויטלי את דמי השכירות החודשיים בהתאם להסכם.
- מהתכתובות אשר צורפו לתצהיר ויטלי כנספח ב' עולה כי שיינר מסר לו פרטי חשבון של "עדינה ויגאל" וביקש כי ויטלי יבצע העברה בנקאית לחשבונם חלף שיקים בגין דמי השכירות שחוללו. מנספח ג' עולה כי ביום 7.2.2022 בוצעה העברה בנקאית ע"ס 3,000 ₪ ל"עדינה ויגאל" ואני קובעת כממצא עובדתי כי סך זה מהווה את תשלום דמי השכירות לחודש פברואר.
- עוד בנספח ג' נראה היטב כי ביום 2.3.2022 הופקד שיק בסך 3,000 ₪ אשר לא כובד על ידי הבנק ביום 3.3.2022. לא מצאתי כל ראיה לתשלום שיק זה באופן כלשהו, אלא שוויטלי טען כי שולמו על ידו גם תשלומים במזומן, ומאוחר למועד זה לא מצאתי בתכתובות בין הצדדים כי הוזכר חוב בגין חודש זה על אף שבחודש אפריל (אפרט מיד) שיק נוסף בגין דמי השכירות לא כובד, ושיינר פונה לוויטלי מבלי להזכיר כל חוב קודם בגין דמי השכירות לחודש מרץ. שעה שכך ובשים לב לטענות שיינר נטולות הראיות כי שיק הביטחון הופקד גם בגין חוב דמי השכירות לחודשים ינואר עד אפריל 2022 אשר אני מוצאת כטענה שאינה אמת - מצאתי להעדיף את טענות ויטלי בהקשר זה המתיישבות באופן נסיבתי עם חומר הראיות שבפני. בעניין זה אפנה לעדות ויטלי בעמ' 16 שורה 7: "שנה שניה אנחנו סיכמנו איתו שהוא מגיע אלי לדירה ואני משלם לו או מזומן, או עושה העברה בנקאית".
- עוד עולה מנספח ג' כי ביום 3.4.2022 הופקד שיק נוסף בסך 3,000 ₪ אשר לא כובד על ידי הבנק ביום 4.4.2022. קיים תיעוד על העברת סך של 1,600 ₪ ביום 4.4.2022 וסך נוסף של 1,400 ₪ ביום 10.4.2022 מוויטלי לשיינר. בעניין זה קיימת תכתובת גם בנספח ב' על דרישת שיינר 'לתשלום ההפרש' ולאחר מכן שולם הסך האחרון. על כן אני קובעת כי גם דמי השכירות לחודש אפריל שולמו על ידי ויטלי במלואם כפי שעולה מחומר הראיות.
- לאור כל המקובץ לעיל אין לי אלא לדחות את טענת שיינר כי שיק הביטחון הופקד בשל חוב שצבר ויטלי בשל אי תשלום דמי השכירות לחודשים ינואר עד אפריל כאמור, ואני קובעת כי דמי השכירות לחודשים אלה שולמו במלואם.
- מצאתי להפנות בעניין זה גם לאשר נכתב בפרוטוקול הדיון בעמ' 38 שורות 28:
"עו"ד גריידי: הטענה הראשונה לא שולמו דמי השכירות, לא שולמו ארנונה...