תמש (חי') 58512-10-24 ס' נ' ח' - חלק 3

עוה"ד ס' אף העיד כי הסביר לצדדים באופן מפורש אודות העסקה והכרוך בה (ע' 18 ש' 32-39 וע' 19 ש' 1-3 לתמ').

18. בנסיבות, שוכנעתי כי הצדדים התכוונו לחתום ואף חתמו בפועל על עסקה למתן מתנה במקרקעין.

האם עילת התביעה התיישנה?

19. בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, נקבע כי :

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות) היא -

(1)בשאינו מקרקעין - שבע שנים;

(2) במקרקעין - חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) - עשרים וחמש שנה".

20. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע לא פעם, כי תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים הינה בגדר "תובענה במקרקעין" לעניין סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות (דנ"א 2415/01 חב' פליצ'ה ראובן נ' סופיוב, (נבו, 30.5.2001), ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז(5) 49, ע"א 520/96 חוסין נ' מיר, פ"ד נ"ד(3) 487. ראה גם בש"א (מחוזי נצרת) 780/08 מנסור נ' תאברי (נבו 1.5.2008)‏‏, ה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 494/04 זגרון נ' זכרון (נבו 11.1.2006)‏‏).
21. בענייננו, זכויות הנתבע במקרקעין רשומות על שמו בפנקסי המקרקעין ועל כן טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבע אינה רלוונטית במקרה דנן שכן במועד הגשת התביעה (10/24), טרם חלפו 25 שנים ממועד עסקת המתנה בשנת 2012.
22. לא זו אף זו, גם אם טענת הנתבע היתה מתקבלת ותקופת ההתיישנות היתה עומדת על שבע שנים הרי שיש ממש בטענה כי עילת התביעה נוצרה רק במועד בו נודע לתובעת כי הופרה חובת הנאמנות כלפיה (ראה סעיף 6 לחוק ההתיישנות וכן רע"א 4705-22 אליהו נ' ישראל-פור (29.9.22), ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורג'מן, פ"ד נז (5) 49 , ע"א 6906/00 ענבטאוי נ' דר, פ"ד נו(5), 280, (5) 280)59 , 28, עמ"ש (מחוזי חיפה) 34848-06-25 ע"ע נ' בה"ע (נבו 30.12.2025), ה"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 494/04 זגרון נ' זכרון (נבו 11.1.2006)‏‏). אנמק טעמיי.
23. אכן, נפסק כי אין צורך במסירת מסמך פורמאלי שבו נותן המתנה מודיע למקבל המתנה על חזרתו מן ההתחייבות ליתן מתנה, ודי בהודעה בעל פה או בהגשת תביעת ביטול (עמ"ש (מחוזי חיפה) 55156-10-19 פלוני נ' אלמוני (נבו 22.1.2020)‏‏).

אלא שבענייננו, לא הוכח בכל דרך כי התובעת קיבלה הודעת ביטול בגין העסקה בעל פה או בכתב שלא בסמוך להליך זה.

00

24. 0בכלל זה, לא הוצגה כל אסמכתא לעניין הודעה על ביטול הזכות ואילו גרסאות הנתבע בעניין זה היו שונות ומשתנות ונסתרו בראיות שהוגשו:

• כך טען הנתבע בכתב ההגנה כי "מיד ולאחר חתימת הנתבע על התצהיר החליט לחזור בו מההתחייבות לתת את המקרקעין במתנה לתובעת והודיע על כך לתובעת ולנתבע 2. הנתבע חזר על הודעתו זו באופן חד משמעי ובלתי משתמע לשני כיוונים" (סע' 25 לכתב ההגנה, ראה גם האמור בסע' 32-34 לכתב ההגנה).
• בתצהיר העדות הראשית, הסתפק הנתבע והצהיר כי הודיע לעוה"ד ס' על ביטול המתנה ולא הוצהר כי נתנה הודעה כאמור לתובעת עצמה. תחת זאת הצהיר כי התובעת "ידעה" על החזרה מההתחייבות "במועד שהודעת החזרה מההתחייבות נמסרה אליה בהתאם" ולא בכדי לא פנתה לערכאות משך השנים או פעלה לרישום הערת אזהרה (סע' 6-8 לתצע"ר הנתבע).
• לבסוף הודה הנתבע בחקירתו כי לא הודיע לתובעת דבר אודות ביטול העסקה ואף לא שוחח עמה בעניין זה וכי הודעתו נתנה לכל היותר בע"פ, לעוה"ד ס' בלבד (ראה בע' 52 ש' 17-18 ובעמ' 53, שורות 12-20 לתמ').

25. עוה"ד ס' מנגד, לא מסר כל אסמכתא או אף מועד מדויק בו הודיע לטענתו לתובעת על ביטול המתנה על ידי הנתבע. ההפך הוא הנכון, עוה"ד ס' העיד כי התכוון לעדכן את התובעת בפגישה שקבע עמה לצורך חתימה על תצהיר ביטול מתנה אולם התובעת התעלמה ממנו משך 12 שנים (בע' 20 ש' 1-5 לתמ').

בהמשך אף אישר עוה"ד ס' כי לא הודיע באופן אישי לתובעת על ביטול המתנה (בע' 27 ש' 1-7 לתמ') ותחת זאת הודיע לתובעת :"דרך המשפחה צריכה לחזור אלי, גם לשלם את שכר טרחתי וגם לחתום על תצהיר ה..הביטול וגם תכננתי בפגישה שהייתה אמורה לבוא אליה להסביר לה מה קרה ולהחתים אותה על תצהיר הביטול" (בע' 26 ש' 4-7 לתמ'.  ראה לעניין זה גם עדות עוה"ד ס' בע' 26 ש' 10-37 ובע' 27 ש' 1-21 לתמ').  כן טען עוה"ד ס' כי הההתנהגות של התובעת מלמדת שהיא חזרה בה וביטלה את העסקה עם הנתבע (בע' 24 ש' 11 לתמ').  כך גם עלה מסע' 5-6 לכתב ההגנה של עוה"ד ס'.

26. עוה"ד ס' אף העיד כי הבהיר לנתבע שלא ניתן לבטל העסקה בהליך חד צדדי ושעל הנתבע להודיע לתובעת כי עליה להגיע כדי לחתום על תצהיר ביטול עיסקה (עמ' 25 שורות 22-39 ובע' 33 לתמלול)- אין מחלוקת כי הדבר לא בוצע.

אף לא הוצגה כל אסמכתא על ביטול העסקה מול רשויות המס, כשהמסמכים שהוגשו דווקא מעידים על דיווחים לרשויות המס והתנהלות מולן גם חודשים לאחר הסכם המתנה.

27. מן האמור לעיל עולה כי הן הנתבע והן עוה"ד ס' אישרו כי הם עצמם לא מסרו לתובעת כל הודעה בעניין ביטול עסקת המתנה ולא הוכיחו בכל דרך כי הודעה זו הועברה על ידי צד ג' אחר.
28. מנגד, שוכנעתי כי התובעת סמכה על עוה"ד ס' כמייצגה בעסקת המתנה להשלים רישום הזכויות, כפי שהוסמך על ידי הצדדים ומצאתי עדותה בעניין זה מהימנה (ע' 7 ש' 1-17 ובע' 10 ש' 23-39 לתמ'). עדות זאת אף קיבלה חיזוק בעדות עוה"ד ס' שהעיד כי החתים את הצדדים, שנתנו בו אמון מוחלט, על כלל הטפסים הנדרשים להעברת הזכויות, כי מדובר ב"מסע" שכולל דיווח לרשויות המס וביטולי עיקולים (בע' 21 לתמ' ובע' 25 ש' 1-7 לתמ').

אף נתתי אמון בעדות התובעת לפיה, לו הייתה נתנת לה הודעת ביטול על עסקת המתנה היתה נוקטת בהליכים משפטיים עוד קודם (עמ' 9 שורות 18-37 לתמ').

29. בנסיבות, טענת התובעת לפיה נודע לה שהמקרקעין לא הועברו על שמה וכי הנתבע כופר בעסקה, רק בסמוך למועד התביעה בשנת 2024 לא נסתרה.
30. משכך, אף לא ראיתי במועד הגשת התביעה משום שיהוי שיש בו כדי להעיד על זניחת התביעה או על הרעה במצב הנתבע באופן שיצדיק מתן סעד דרסטי של חסימת דרכה של התובעת להוכחת זכותה הקניינית (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433, 445 (2003), רע"א 901/07 מדינת ישראל-הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל, (19.9.10); ע"א 8496/06 עזבון המנוח משה איסקולסקי ז"ל נ' גן-הדר, (4.5.08);עמ"ש (מחוזי חיפה) 34848-06-25 ע"ע נ' בה"ע (נבו 30.12.2025)).

זכות הנתבע לחזור בו מההתחייבות למתנה במקרקעין-

31. מאחר שרישום המקרקעין על שם התובעת טרם הושלם, הרי שמדובר בהתחייבות למתן מתנה (ע"א 879/14 נחשון נ' נחשון (5.2016), ע"א 11/75 ועד הישיבות א"י נ' מיכאלי פד ל (1) 639 (1975), בעמ"ש (חיפה) 55156-10-19 פלוני נ' אלמוני (22.1.2020), ע"מ (חי) 358/06 ס.י נ' ס.א (25.9.2006)).
32. בנסיבות, הרי שזכות הנתבע/נותן המתנה לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה מוסדרת בסעיף 5 לחוק המתנה:

"5.  ...