פסקי דין

תאמ (ב"ש) 11092-05-14 חיים רשף נ' רבקה קדוש - חלק 9

10 נובמבר 2016
הדפסה

נזקיו של התובע

  1. נבחן עתה את הנזקים והפיצויים להם טוען התובע בגין הפרתו של ההסכם ובגין קבלת הדירה במצבה כפי שהודגם בתמונות שצורפו לכתבי הטענות.

מצב הדירה לפני תחילת היחסים בין הצדדים ולאחר פינוי הדירה

  1. בס’ 6 להסכם השכירות הוסכם בין הצדדים כי הנתבע 2 ורעייתו קיבלו “את המושכר במצב טוב, תקין ונקי הוא מתחייב להחזיק את המושכר במצב טוב, תקין ונקי…”.
  2. הסכם השכירות הראשון הוארך כאמור מעת לעת. סביר כי בחלוף השנים חל בלאי טבעי אולם מעבר לאותו בלאי טבעי לא ציינו הצדדים כל שינוי ביחס למצב הדירה בעת שחתמו על מסמכים שונים הנוגעים להארכת הסכם השכירות הראשון.
  3. התובע טען כי התמונות שצורפו לכתב התביעה צולמו ביום שנפרצה הדירה, קרי ביום 08.10.2013 וטענה זו מהימנה בעיניי. ראו לעניין זה גם עדותו של מר אבוקסיס שלא נסתרה (עמ' 16). עוד יש להדגיש כי התמונות שצורפו מדגימות את מצב הדירה לפני השריפה ובעניין זה ראו גם האמור בס' 10 לתצהירו של העד מטעם התובע, מר אבוקסיס, שלא נסתר.

עוד טען התובע כי הדירה עברה שיפוץ כללי בשנת 2003 ובשנת 2006 ושיפוץ זה כלל החלפת המטבח ושיפוץ האמבטיה וגם טענה זו מהימנה בעיניי והיא לא נסתרה.

  1. הטענה נתמכה בעדותם של העדים שהעידו מטעם התובע ועדותם לא נסתרה.
  2. הפער בין ההצהרה הכללית כאמור בהסכם השכירות הראשון ובין עדותם שך העדים מטעם התובע לבין מצב הדירה כפי שמודגם בתמונות שצורפו מטעמו של התובע הוא פער משמעותי.
  3. התובע טען כי הנתבע 2 ורעייתו הרסו את הדירה ואף גנבו ממנה ציוד. בכל הכבוד הראוי, סבורני כי לא היה מקום לשימוש בביטויים אלו שהנטל להוכיחם הוא נטל כבד יותר מהמקובל במשפט האזרחי.
  4. התמונות אמנם מדגימות נזקים אולם לא ניתן לקבוע כי נזקים אלו נעשו מתוך כוונה להרוס את הדירה ולבטח לא הוכחה גניבה של ציוד.
  5. התמונות הנוגעות למטבח ולחדר האמבטיה מעידות בבירור, עם זאת, כי הנתבע 2 ורעייתו לא דאגו לתחזוקה ראויה של הדירה. לעומת זאת, הנתבע 2 סיפק הסבר סביר ביחס לתמונה המתייחסת לפתיחת הצנרת והסברו זה מהימן בעיניי.
  6. ועוד, הנזק שנגרם לדלת הכניסה לחדר האמבטיה הינו, לטעמי, בבחינת בלאי סביר הוא עשוי לנבוע גם מטיבה של הדלת ולאו דווקא משימוש לא סביר.
  7. באשר לארון הבגדים אשר לגביו נטען כי “נעלם” העיד הנתבע 2 כי הודיע לבתו של התובע כי הארון “מלא טרמיטים” ומאחר וזכה להתעלמות טוטאלית זרק את הארון “ועשיתי ריסוס לבית בסך 800 ש”ח”. הנתבע 2 לא הציג אמנם קבלה והסביר כי החברה שעשתה את הריסוס פשטה את הרגל וניסיונותיו להוציא מהם קבלה לא צלחו.

עדותו של הנתבע 2 בעניין זה מהימנה בעיניי והיא לא נסתרה.

  1. הנתבע 2 נשאל בחקירתו היכן המקרר והוא השיב כי “המקרר בדירה” וטענתו מהימנה בעיניי ודומני כי באחת התמונות נראית אכן דלתו של המקרר.
  2. הנתבע 2 לא סתר את טענתו של התובע כי הוסיף מדפי אחסון מגבס אולם בהתחשב באופי העבודה שבוצעה ובהתחשב בכך כי הדירה ממילא נמכרה ע”י התובע איני סבור שיש מקום לראות בכך הפרה יסודית.
  3. באשר לבלוני הגז הרי שלא שוכנעתי כי הנתבע 2 הוא שנטל את בלוני הגז אליו ולא שוכנעתי גם כי הנתבע 2 הוא שגרם נזק לצנרת והתביעה הראש נזק זה נדחית.
  4. בס’ 14 לכתב התביעה פירט התובע את העלויות של תיקון הנזקים שנגרמו לדירה.

כפי שהתברר הרי שהתובע לא תיקן את הליקויים אלא מכר את הדירה במצבה כפי שהיא (ס' 22 לכתב התביעה) וכך גם העיד העד מטעם התובע, מר אבוקסיס, שאמר "התובע לא ביקש ממני לשפץ מחדש".

עמוד הקודם1...89
10...13עמוד הבא