באופן אישור תנאי הפרישה, בהתנהלות החברה, תפקוד מנהליה והדירקטורים וחלילה אף רשלנותם, באמינות מנהלים בכירים שהעידו בפנינו, משנטען לסתירות מהותיות בעדויותיהם, שלא לומר יותר מכך.
לא בכדי, לא אחת נתבקש ביה"ד בסיכומי הצדדים "לזהירות" עת יכריע בשלל הסוגיות המועלות בפניו בסכסוך רב שנים זה.
עודנו "נזהרים" ככל שנזהר והצורך בהכרעה לא יותיר בידינו אלא לקבוע לכאן או לכאן, בשים לב למשמעות ההכרעה בעולם העסקי, שותפים עסקיים, לקוחות והרשויות השונות מהארץ ומחו"ל ובהתאם, השפעת - תוצאות ההכרעה גם על עובדי הנתבעת .
לצערנו, חרף כל מאמצינו, לא הושגה הסכמה ונדמה כי הצדדים או מי מהם – לא ממש עשו מאמצים ראויים לכך – וטעמיהם עמם.
בהתבוננות ולא רק לאחור – נדמה כי הצדדים הפליגו במסמכים, עדויות וחקירות רבים, שלא לצורך להליך דנא ושיועדו, ככל הנראה, אף להליכים אחרים (שבסופו של דבר נסתיימו בהסכמה).
בפסיקתנו שלהלן, נמָנע מהבטים כאלה ואחרים, שאף שהכבירו בהם הצדדים זה בכֹה וזה בכֹה – אינם רלוונטים להכרעה שבהליך זה.
עוד ראוי להזכיר כי לא אחת נטענה בפנינו התנגדות לשינוי חזית הן לעניין פרטני והן כהתנגדות כללית.
לטעמנו, שונה במשהו הליך זה, שנמשך למגינת לב עפ"נ עשור שלם והוא חובק דפים רבים. בהתאם, ספק בעינינו אם עסקינן בחלק מהמקרים בשינוי חזית. נציין רק כי לָקו בכך שניהם ובכך, "ריפאו" זה את פגמיו של זה.
נוסיף בהקשר זה כי לטעמנו בקביעת הפלוגתא בדבר פעולות הנתבעת לאחר עזיבת התובע (12 לרשימת הצדדים) יש מענה אף לפלוגתא בדבר תוקף הסכם הפרישה/בטלותו (כך משטוענת הנתבעת ולוּ מאוחר יותר כי בוטל בהתנהגות).
עוד נאמר כי ככלל קביעותינו בפסה"ד לא יכולות להיות מושפעות מהשאלה אם עסקינן בחבילת פרישה סבירה/סבירות רכיבים בה ואף לא עפ"י השאלה אם מצא מי מהדירקטורים להבהיר (בדיעבד, לבקשת התובע) מה הייתה הבנתו/הסכמתו (או מה יכול שהייתה, לוּ התקיים דיון כזה או אחר)! – קביעותינו מושתתות על הקביעה מה נקבע כדין.
ואשר לדין – לא נוכל שלא לשוב ולהדגיש בפתח הכרעתנו כי כחוט השני, לאורך כל שעות הדיונים הרבות, יכולנו להבין כי רכיבים עיקריים מושאי הכרעתנו דוגמת הסכם הפרישה ותוקפו, כמו גם ההלוואה ותוצאותיה – בשיח בין הצדדים לתובענה, דומה למתבונן מן הצד כי היתה גם היתה כוונה מאת הנתבעת להעניק לתובע תנאים/הטבות כאלו ואחרים, כשעל סבירות חלק מהם לא חלקו הנתבעים. ברם, משעה שהדברים צריכים להכרעה משפטית – שומא עלינו כי עתירות התובע ייבחנו אחת לאחת כהוראות הדין וכך קבענו משנלאינו להביא הצדדים להסכמות "מאחות".