אין צורך, לטעמנו לדון בשאלה אם בדבריו אלה הִטעה התובע את הדירקטוריון אם לאו. אין לשכוח עם זאת כי מפרוטוקולים שצרף התובע לתביעתו (אלה שלאחר פרישתו), עולה כי אכן הוטעה הדירקטוריון לחשוב כאמירתו, כי אין מדובר ממש בהלוואה אלא בכספים שמשך...
התובע מאשר בדבריו כי נכון לסוף 97' עמד החוב על 480,000 $.
ממילא, חובו עפ"י כרטסת הנתבעת הוא הקובע מה גם, שלגרסתו מדובר בכ-480,000 $. כך גם בדבריו אישר כי פער המט"ח/₪ במהלך השנים גרם לתוספת לסכום ההלוואה המקורי. כאן המקום להזכיר כי לא הובהר הכיצד שינה התובע "טעמיו", עת בכתביו טען תחילה כי החוב עומד על סכום של כ-480,000 $ ובמוסכמות (סעיף 13) עמד על הטענה כי מדובר בסכום זה במדוייק (שלא לומר הכיצד עסקינן בדיוק בסכום עגול?!)
ונבהיר – אין שחר, כך לטעמנו, לטענות התובע בדירקטוריון. התובע שהה כאמור בארה"ב עוד טרם נחתם הסכם העבודה.
בהסכם העבודה סוכם על הלוואה בשעור שכר ברוטו שנתי. בהנחה כי כל שנה זהו סכום ההלוואה, הרי עסקינן בסדר גודל של 120,000$- 100,000 $ ±, כשכל שנה אמור היה להשיב הסכום שקיבל (עפ"י ההסכמות שאח"כ). כך גם, משהוצמדה (בהמשך) ההלוואה לשקל – ממילא, התאמות $/₪ מחוייבות הן והן חלק מחובו, גם עפ"י דבריו בדירקטוריון! (כולל גידול/הפחתת החוב בגין האינפלציה). אין לשכוח כי אנו עוסקים בסכום שהוא יותר מפי 4 מבהסכם העבודה.
לכך יש להוסיף את מסמך הורשאם כלפיו, קרי: ההתחייבות לסייע "להשגת פתרון" בעתיד.
איננו מקבלים הטענה לפיה בנושא סכום ההלוואה הִטעה התובע את הדירקטוריון, משדי בחוב שאישר כי הוא חייב, ע"מ שיהא הוא מושא ההסכמה.
כך גם, אם הבינו הדירקטורים את משמעות בקשתו של התובע כ"ויתור" על ההלוואה/שחרור מהחזר חובו ולפחות כך "הבינו" אלה שחתמו על הסכם הפרישה (ואין לדעת מהפרוטוקול כי כך הבינו, או כי כך הבינו ברג וצ'אן) – הרי אישרו הם מחילה מקום שהתובע לא כך ביקש בדבריו ואף עלס לא כך אמר בישיבה.
לא בכדי ניסחו שניהם את סעיף 10 להסכם הפרישה המצהיר כי מבטא הוא באופן מלא כוונות ורצונות הצדדים – ולנו לא נותר אלא לתמוה – היכן הוסכם, שלא לומר הוּבע, רצון זה!
התובע נסמך בתביעתו על הצהרות הנתבעת מהן למד הוא כי ראתה הסכם הפרישה כמשקף החלטת הדירקטוריון, ודאי הסכמתה של הנתבעת ללא כל הסתייגות – דא עקא, בתשקיף ל- SEC צויין כי מדובר בהסכם פרלמינרי ולפיו יתן התובע שרותי יעוץ לנתבעת לתקופה שתקבע, התחייבות לאי תחרות מצדו ל- 5 שנים, שכר יעוץ שלו מצופה שיהיה בסכום שיחסל את חובו לנתבעת! – והרי זה לא מה שעותר לו התובע!