בנסיבות אלה – כשהתובע טוען כי ישיבת 28.6 זומנה לאור דרישתו המפורשת של הנתבע – רַב הנטל עליו להוכחת טענתו.
ובמאמר מוסגר – הצדדים לא הדגישו הענין, אך למעט התמיהה באשר לישיבה שזומנה (לכאורה, כדין) ליום ו' אך התקיימה ביום א' – ספק אם עסקינן בזימון כדין. משלא מחו על כך הדירקטורים, משמע, אישרו הדיון, חרף אי זימון כדין.
הצדדים כאמור הביאו בפנינו עדויות ומסמכים למכביר, אלא שלא שוכנענו כי עסקינן במצג שווא של הנתבע עליו למד התובע (והדירקטורים) רק ביום הישיבה ובהתאם, קיבל באופן דחוף את החלטתו להתפטר.
ממכתב בואינג לנתבע (3/98) עולה עפ"נ הכתוב, ספק כלשהו שנוצר בבואינג ביחס לתובע תוך העלאת הטרוניה על פרסום שנעשה ותוך הבעת הנכונות להתמודד עם הקושי שנוצר עם התובע ו/או הנתבע.
מנגד, התרשמנו כי התובע היה מודע מחד, לחוסר שביעות הרצון של בואניג במהלך המו"מ ומאידך, התרשמנו כי באופיו לא מקבל הוא החלטות כה קרדינליות (גם בפן האישי) "בלהט הרגע",או כי כך החליט רק "לאור" דברי הנתבע.
שוכנענו כי החלטת הפרישה אכן גָמלה בלבו זה מכבר וחרף "איפיונה" של המסעדה בה פגש עלס את הנתבע – הוכח גם מעדות הראשון כי כוונת התובע להתחלף עם הנתבע, לא נפלה על עלס כרעם ביום בהיר והייתה ידועה לו זה מכבר.
כך גם אין לשכוח כי התובע הגיע לישיבה עם טיוטת חוזה מודפסת ומוכנה! משמע, לא ברגע אחד "נולדה" הפרישה (או החלפתו בנתבע).
שוכנענו כי התובע אדם מחושב, מתוכנן, שאיננו פועל – ודאי לא בעניינים הנדונים – בספונטניות, אלא באופן מתוכנן, מבוּקר, מהלכיו מחושבים היטב, לאחר שנבחנו לעומקן כל המשמעויות/האפשרויות והתגובות לאלה בבחינת "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם" (עירובין כב' ע"א).
בתשובת התובע בחקירתו הנגדית לעניין ישיבת דירקטוריון מ- 26.6.98 (ולמען הדיוק, הֵעדרה) – אִימת טענות הנתבע בהקשר זה.
לא שוכנענו כי התובע לא ידע/לא זכר קיומה של ישיבה מ- 26.6. כך גם לא שוכנענו כי דאג לכינוסה של ישיבה ב-28.6 , רק לאור דרישת הנתבע ומאותו בוקר!
בל נשכח כי רעיון היותו יועץ לאחר התפטרותו לא רק שהועלה על ידו בישיבה עצמה, אלא אף קיים היה (מודפס) בהסכם שהביא עמו!
ובהקשר זה – לא שוכנענו (באמיתות) הגרסה כי אין לתובע עותק מנוסח ההסכם עימו בא לישיבה ביום א', הסכם שהוכן על ידו מראש. התובע גם אינו מפרט נסיבות דרישת הנתבע, השעה בה כך ביקש, מתי ואיך הספיק כבר בבוקר להכין הסכם פרישה מודפס, בסיועו של מי ,אם ועם מי עוד נועץ וכו'.