הנתבע נושא, ביחד ולחוד עם הנתבעת, בחובה לתשלום כל המגיע לתובע עפ"י הסכם הפרישה, משמעשיו ו/או התנהגותו עולים כדי גרם הפרת חוזה, בגורמו ביודעין, בחות"ל וללא כל צידוק להפרת ההסכמים שבין התובע לנתבעת.
לוּ היתה משכורתו של התובע מוצמדת כראוי היה שכרו האחרון (יוני 98') עומד ע"ס 36,999.81 ₪ נטו (71,796 ₪ ברוטו).
לאור כל האמור, עתר כדלקמן:
על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, הסכומים הבאים:
עפ"י הסכם הפרישה –
א. 430,776 ₪ בגין דמי הודעה מוקדמת של ששה (6) חודשים.
כל התנאים הסוציאליים והתנאים הנלווים, בגין תקופת ההודעה המוקדמת ודמי ההודעה המוקדמת כאמור לעיל, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, רכב, הפרשות לביטוח המנהלים ולקרן ההשתלמות.
ב. סך של 293,710 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית.
יצויין כי התובע התמסר כליל לעבודתו בחברה ולא ניצל אף אחד מימי החופשה שהגיעו לו בגין שלוש השנים האחרונות לעבודתו. עקב התיישנות מוגשת התביעה לפדיון של 90 ימי חופשה בלבד.
ג. סך של 1,300 ₪ בגין יתרת 5 ימי הבראה אשר לא שולמו לו.
ד. סך של 604,704 ₪ להשלמת פיצויי פיטורים, דהיינו לתשלום ההפרש שבין הסכום שהצטבר בגין פיצויי פיטורים בפוליסת ביטוח המנהלים לבין סכום פיצויי הפיטורים המגיע לתובע כחוק ואף מכח הסכם הפרישה.
סכום הפיצויים המגיע לתובע בגין תקופת עבודתו בחברה הוא 1,274,379 ₪.
ה. בביטוחי מנהלים הצטבר לזכות התובע סך של 669,675 ₪.
ו. לשלם הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל, בגין כל רכיבי התביעה שאינם נושאים פיצויי הלנה.
כן עתר התובע לחייב הנתבעת בסכומים כדלקמן:
ז. לשלם לתובע סך של 618,889 ₪ הפרשי שכר בגין שבע שנות העסקתו האחרונות בחברה, הנובעים ממחדל החברה להצמיד את שכרו למדד יוקר המחייה, בהתאם להתחייבותה עפ"י הסכם העבודה.
ח. לשלם לתובע פיצויי הלנת שכר בגין הפרשי שכר המגיעים לו בגין שנת העסקתו האחרונה בחברה ולשלם הפרשי הצמדה וריבית בגין הפרשי שכר לשש שנות ההעסקה הקודמות למועד זה.
עוד עתר לחייב הנתבעים, ביחד ולחוד:
ט. לשלם פיצויי הלנה בגין מלוא פיצויי הפיטורים אשר הגיעו לו עם סיום קשר העבודה ולא שולמו לו, הן אלה שבפוליסות ביטוח המנהלים והן היתרה שהגיעה מאת הנתבעת במישרין, כאמור לעיל.
התובע עתר כי ביה"ד יצהיר כדלקמן: