משכך, נבחן עתה הטענות בהתייחס להסכם הפרישה (בהחלטה/ההסכם הכתוב) על בסיס הוראות הפקודה.
בהערת אגב, נזכיר כי אף הסכם העבודה של התובע נדרש לאשור הדירקטוריון, משבאותה עת היה התובע מנכ"ל הנתבעת וענה על הגדרת סעיף 1 ופרק ד1 לפקודה. כך גם מתן הלוואה לדירקטור, כשאין חולק כי במהלך השנים היה התובע כזה או בעל השכר הגבוה בנתבעת – ולענייננו, אין אלא להניח כי התמלאה חובת הדיווח שבסעיף 85(ב)לפקודה,סעיף 96 לד(א),(ב) ו-123א' לָה.
משעלה הנושא בפנינו ראוי לומר, בכל הכבוד, כי ניתן היה להניח (כמתחייב מהוראות הפקודה) כי כל אחד ואחד מהדירקטורים, ודאי אלה לגביהם הופנינו לכישוריהם (העסקיים,ודאי המקצועיים!), קיבלו החלטותיהם על בסיס נתונים מדוייקים ועדכניים, לאחר שנקטו אמצעים סבירים לבירור העובדות (חוקיות הפעולה או כדאיותה העסקית) וכי פעלו כחובתם הקוגנטית (שבדין) בזהירות ובמיומנות ולמען השאת הרווחים לנתבעת, לטובתה ולתועלתה!
עוד יש להוסיף, מעבר לדברינו לעניין חובת תום הלב המוגברת החלה על התובע כעובד (מעבר לחובותיו כדירקטור, ודאי לאור מעמדו הרם בנתבעת), כי חלה אף עליו חובת אמונים סטטוטורית (לנהוג בתום לב, בצורה נאותה ולפעול לטובת הנתבעת), כמתחייב מהוראות הפקודה, הקובעות:
" 96כו. נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל
נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה
ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, באמצעים סבירים לקבלת
מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו
או של פעולה הנעשית על ידו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל
מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור.
96כז.(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
................. (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(2) יימנע מכל פעולה שיש בה משום תחרות עם עסקי החברה;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה. אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר."