באשר להוראת הפְטור מאחריות – נקבע בפקודה [סעיף 96 מ(א),(ב)] כי הנתבעת אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת זהירות /חובת אמונים כלפיה.
באשר לשיפוי – לכך נדרש אישור ועדת הבקורת (וגם האסיפה הכללית; סעיף 96 מג). כן יש להזכיר את חובת הדיווח לרשות/לבורסה.
כך באשר להענקת הלוואה – אם עסקינן בהטבה שניתנה לתובע כנושא משרה, הריהי בבחינת תנאי הַעֲסקה וכפופה להליכי האישור שבסעיף 96לד(א)ו-(ב) ואם אין קשורה ההלוואה לתנאי העסקתו הרי היא בבחינת עיסקה, שיש לו בה ענין אישי ומשכך, מתחייבים האישורים שבסעיף 96לא לפקודה.
ודאי וודאי כך, באשר למחילה על הלוואה שניתנה, כולל ההיבט המיסויי לה.
וככל שנטען כי הושגו כל האישורים המחוייבים עפ"י הפקודה – נזכיר כי כאשר אושרה הפעולה (הסכם הפרישה), כנטען, אם אין מדובר בהחלטת הנתבעת בעת בה כל העובדות היו ידועות – הריהי כעושק ואין ליתן תוקף להחלטה שהושגה בדרך שאינה כשרה. שוב נזכיר את חובת הזהירות והנאמנות בה חב התובע בתוקף תפקידו ומעמדו בעת האמורה [ראה א. ברק, שיקול דעת שיפוטי, התשמ"ז-1987].
מסקנתנו היא איפוא כי החלטת הדירקטוריון הקובעת תנאיו של הסכם הפרישה/ ההסכם הכתוב – אין להם תוקף ומשכך, בטֵלים הם, משלא התקיימו כל התנאים שנִמנו לעיל (הן באשר לתובע והן באשר לפעולות הנתבעת). בהתאם, הגם שטוען התובע כי בהחלטות הדירקטוריון שעד נובמבר, לא צלח נסיונו של הנתבע לבטל ההסכמה – אין בכך כדי לסייע לו.
לאור כל האמור, משהוכח בפנינו כי עסקינן בהסכמות, שלא ניתן להן ההכשר שבדין, אין להן תוקף משפטי הן במובן דיני החברות והן במובן דיני החוזים. בהתאם, יש טעם בטענת הנתבעים בהגנתם ולפיה עסקינן בהסכמות נעדרות תוקף משפטי ולא נדרשה הנתבעת להודעת בטול.
בטול ההסכם
למעלה מן הצורך, נבחן להלן טענת הבטול (הגם שלא נעלם מעינינו כי התובע טען שעסקינן בשינוי חזית).
טוען התובע כי הנתבעת לא ביטלה הסכם הפרישה (שבדירקטוריון/ההסכם הכתוב) ובהתאם, חבים הנתבעים ברכיבים שתבע.
ראשית יוער כי שונים הדברים ככל שטענתו מתייחסת להסכם הפרישה (שבהחלטת הדירקטוריון) – שהרי לגביו יש לומר כי הפֶה שהתיר הוא הפה שאסר !
טענת הנתבעים היא כי הסכם הפרישה אינו תקף, משהושג בנגוד לדיני החברות ומשכך, אין נדרש בטולו (מחלוקת זו אף באה לביטוייה ברשימת הפלוגתאות שניסחו הצדדים).
לפיכך, אין חולק גם אליבא ד'תובע כי הנתבעת בהחלטת הדירקטוריון מנובמבר 1998 ביטלה את ה"הסכם" שבהחלטת הדירקטוריון מ-28.6.98. הנה כי כן ככל שהושג הסכם פרישה בהחלטה זו – ממילא, בטל הוא.