אשר לג'ילאד: העמותה טענה שהוא מעולם לא היה מועסק אצלה, אלא השתתף בהתנדבות כמרצה ומדריך בקורס שערכה למסגד אלאקצא ולירושלים. העמותה לא ידעה על הרשעתו, וציינה כי מדובר בהרשעה ישנה. היא הדגישה כי הוא מורה דרך מוסמך על ידי משרד התיירות, דבר המעיד, לטענתה, כי פעילותו אינה כרוכה בסיכון ביטחוני.
- קבעתי כי המשקל שיש לייחס לקשר של התובעת עם גורמים המעורבים בטרור הוא מוגבל. בכיראת וסברי לא היו עובדי העמותה וקשרם התקיים לפני שהתפרסמו החשדות נגדם. הרשעתו של ג'ילאד ישנה. משכך נקבע שכדי שקשר כזה יגבש דגל אדום, הבנק צריך להראות שהעמותה ידעה על עמדותיהם, שהקשר היה קשור למעורבותם בטרור, קשור גם לפעילות בחשבון; ושיש להראות שעמותה ידעה על אודות עמדותיהם של אישים אלה, ושהקשר עמם קשור במעורבותם בטרור, נעשה על רקע זה, וקשור גם בפעילות בחשבון (ראו למשל ת"א (מחוזי ת"א) 62322-11-23 גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 37 (11.12.2023)).
- פרסומים המסיתים לטרור: הבנק טען שהעמותה פרסמה באתר האינטרנט שלה תכנים המסיתים לטרור. בין הפרסומים שהוצגו: תצלום של אדם (כנראה ג'אבר) עומד על חומה ומחזיק בדגל חמאס; תצלום שבו נראה אדם (לא ברור אם זה ג'אבר) עומד על מדרגות וכנראה משליך חפץ (נספח ח' לתשובה המתוקנת); וכן פרסום של בכיר חמאס בשם אחמד עטון ("עטון") משנת 2015 (נספח ט לבקשה המתוקנת) הכולל קריאה לשחרור ירושלים ב"כוח" תוך קריאה "להקריב" למען ירושלים. לטענת הבנק אלו דגלים אדומים "בוהקים במיוחד".
העמותה השיבה כי פרסומיו של ג'אבר פורסמו לפני שנים; הם אינם הסתה לטרור; ג'אבר מעולם לא תמך באלימות ומעולם לא נפתח נגדו תיק פלילי כלשהו; ופרסומיו אינם מייצגים את העמותה ואינם בשמה. לגבי המאמר שפרסם עטון, העמותה טענה כי הוא משנת 2015 ומקורו באתר אינטרנט ישן ומחוק שאינו בשימוש, וכי אין בו להצדיק חסימת חשבון כתשע שנים (דאז) לאחר פרסומו.
- קבעתי כי משקל פרסומים אלו כדגל אדום המצביע על קשר עם ארגוני טרור אינו רב ולבטח אינו "דגל אדום בוהק". פרסומיו של ג'אבר ישנים ואינם מיוחסים לעמותה ולא ברור אם פורסמו באתר האינטרנט שלה. גם פרסומו של עטון ישן. הודגש כי אין ראיה או טענה שהעמותה פרסמה באופן פעיל דברי הסתה נגד מדינת ישראל וכי התבטאויות ספורדיות וישנות אינן עונות לדרישות הרגולטור (עניין גישה, פסקה 33). לפיכך לא נמצא בפרסומים לבסס חשד ממשי המצדיק חסימת חשבון העמותה.
- אובדן אמון של הבנק בעמותה: הבנק טען כטענה חלופית שאיבד לחלוטין אמון בעמותה, המהווה נדבך הכרחי ביחסי בנק-לקוח, ולכן יש לאפשר לו להפסיק לתת לה שירות.
קבעתי כי לכאורה הסיכוי שטענה זו תתקבל הוא קטן. אובדן אמון מצריך בדרך כלל הסתרה מכוונת או נסיבות חמורות במיוחד, כפי שהיה בפרשת עמותה 48, בפסקה 35 סיפה או בתיק ה"פ (מחוזי ת"א) 30476-08-19 דגן נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (15.2.2022) שם הייתה רמאות מכוונת אשר הובילה לחסימה חלקית. במקרה הנוכחי נסיבות הסגירה המלאה של החשבון נחזות פחות חמורות, העמותה השיבה לשאלות, והבנק לא הצביע על הסתרה מכוונת או ניסיון לעקוף מגבלות. נראה כי התנהלותה הבעייתית של העמותה עולה בקנה אחד עם אופן פעילותה המוצהר לאורך שנים.
- 00סיכום ביניים: בהחלטה בסעד הזמני ניתן ניתן צו עשה זמני שהורה לבנק לאפשר לעמותה לפעול בחשבון בדרך של העברות בנקאיות, הוראות קבע ותשלומים מזוהים אחרים, תוך איסור הפקדת כספים במזומן. כמו כן ניתנה לעמותה רשות להשתמש בכספים הקיימים בחשבון.
0