אלא שגם אם הנתבעים לא שמשו כעורכי הדין של התובעים, אין בכך כדי לפטור אותם מהחובות הכלליות שהדין מחייבם בהן. כמי שניסחו את ההסכמים היה עליהם לדאוג לגילוי נאות ביחס למאפייני היסוד של העסקה שעל הפרק ולסיכוניה. לטעמי, בחובה זו הם עמדו.
המעיין בהסכמים השונים יכול היה לגלות כי דובר בעסקה מסוכנת. כי היא כרוכה בשיתוף פעולה מורכב עם המגרש הסמוך, מגרש 104; כי היא כפופה לאישורים תכנוניים; כי אין היא כוללת התחייבות למועד שבו יקום הפרויקט. כי מספר יחידות הדיור שייבנו אף הוא אינו ידוע, וקיימת אפשרות שחברי קבוצה מסוימים יפלטו, בשים לב לאי התכנות להקים את יחידות הדיור שלגביהן התקשרו בהסכמים. ועוד כללו ההסכמים הוראות ברורות לפיהן אין כל תוקף למצגים קודמים כאלה ואחרים שהוצגו לאורך הדרך.
אין לקבל את הטענה כי לא הייתה לתובעים האפשרות לעיין בהסכמים אלה, או כי היו בבחינת תורת הנסתר. סיכוני העסקה נשקפו מהמסמכים, שרובם היו קצרים באורכם וברורים בתוכנם. בעניין זה גם למי שמבקש להצטרף לקבוצת רכישה יש אחריות. מדובר בעסקה משמעותית מאוד בחייו של אדם. עליו להקדיש את הזמן ולעיין בהסכמים עליהם הוא חותם. להבין מה עומד על הפרק. מאחריות זו לא ניתן יהיה לחמוק בטענה כי לא נקראו ההסכמים או שהמצטרפים לקבוצה הסתפקו בעיון חטוף בהם.
- מצב הדברים משתנה כאשר עוברים אנו לשלב הבא, והוא שלב קידום עניינה של קבוצת הרכישה לאחר שקמה. כאן עורכי הדין הנתבעים שמשו כעורכי הדין של הקבוצה. הם חבו בחובות אמון כלפיה חבריה. הם שמשו כאמונאים שלהם. אחריות זו היא כבדה דווקא בשים לב לפערי הכוחות המובנים בין חברי הקבוצה מזה ובין מארגני הקבוצה מזה.
חובות אלה הן קוגנטיות בגרעינן. לא ניתן להשתחרר מהן על ידי תניות פטור חוזיות. הגרעין הקוגנטי האמור קיים בכל מערכת יחסים שבין עורך דין ללקוח; והוא רחב יותר כשעל הפרק קבוצות רכישה, המשקפות נחיתות של חבריה מול מוקדי הכוח המנהלים את ענייניהם ואת כספם, ובהינתן חוסר יכולתם להשפיע על קבלת ההחלטות.
ועדיין, גם בהינתן תמונת דברים מחמירה יותר זו, מצאתי שיש לדחות את הרוב הגדול של הטענות, שהעלו התובעים נגד הנתבעים. זאת בכפוף לעניין אחד - והוא דרישת גב' אור להקדים תשלומים מחלק מחברי הקבוצה למרות שלא הגיעה השעה לכך. דרישת התשלום הייתה שלא כדין, וזאת בעליל, שכן היא עמדה בניגוד גמור להוראות מפורשות שבהסכמים. בעניין זה, ונוכח היותם של הנתבעים אמונאים של חברי הקבוצה, היה עליהם לעשות מעשה. הם לא יכלו להסתפק בהפניית חברי הקבוצה לעיין בהסכמים כדי למצוא התשובה בעצמם. כאן מצאתי להטיל אחריות על עו"ד נוף, כמי ששימש כגורם המשפטי המשמעותי, שצריך היה לנקוט בצעדים, שלכל הפחות היו מובילים להוראה שאין לשלם תשלומים אלה, עד לבירור ממצה של הסוגיה.