בסיכומיהם הציגו התובעים את טענתם זו באופן מעומעם יותר, ולא נקבו בפרק הזמן שבו היה עליהם לקרוא המסמכים, אלא הסתפקו באמירה הכללית כי לא היה סיפק בידם לעשות כן. מכל מקום, חומר הראיות שלפני אינו תומך בטענה האמורה - בין בגרסה הנחרצת שבכתב התביעה ובין בגרסה המרוככת שבסיכומים.
- כנקודת מוצא אשוב ואזכיר שרוב המסמכים המהותיים במערכת ההסכמית היו קצרים למדי. קריאה יסודית של טפסים אלה אינה אמורה לערוך זמן רב, והיא הייתה נותנת תמונת מצב טובה לגבי הפרויקט, מהות העסקה והסיכונים הנלווים לה. אלה עולים גם מהעמוד הראשון של הסכם השיתוף כאמור לעיל (ראו בפסקה 87).
- מהו הבסיס הראייתי לטענת התובעים כי לא היה בידם סיפק לעיין במסמכים? הם מנסים לבסס טענתם זו בסיכומיהם (בפסקה 471) על הדוגמה של מר אופיר ברוכוביץ (התובע 39). לשיטתם, התקיימה עמו פגישה אחת בלבד, במהלכה הוא חתם על ההסכמים. הוא העיד כי באמצע הפגישה הוא התייעץ עם עורך דינו, עו"ד שמלה, שייעץ לו שלא לחתום על המסמכים, אך עו"ד אהרונסון הצליח לשכנעו לחתום בכל זאת, מאחר שהוא איש מכירות מעולה.
אלא שבתצהירו אין זכר לטענה כי היה עליו לקרוא עשרות עמודים בחצי שעה. הוא העיד כי הפגישה נמשכה שלוש שעות, ולא ציין מתי בדיוק קיבל במהלכה את הסכם השיתוף, שרק הוא ארוך יחסית. כמו כן, מהתיאור שבתצהירו עלה כי יכול היה לקחת עמו את המסמכים ולבוא לחתום בפעם אחרת, אלא שהסיבה שהוא חתם על אתר הייתה כי אמרו לו שייתכן שייגמרו הדירות, ושעו"ד אהרונסון הרגיע אותו (ראו שם, בפסקאות 8 ו-11).
עוד העיד כי התייעץ עם עורך דינו, שייעץ לו לא להתקשר בעסקה שכן אין היא כוללת די ערבויות והיא מסוכנת. והנה הוא ורעייתו החליטו בכל זאת לרכוש שתי יחידות. כזאת עשו נוכח הבטחות בעל פה. אלא שבעדות זו מנסים גם תובעים אלה להעלות טענות הסותרות את האמירות הברורות בהסכמים עליהם חתמו.
כך או כך, אין בעדות זו כדי לבסס חתימה מאולצת נוכח מגבלות זמן לקריאת המסמכים. תובעים אלה השתכנעו כי מדובר בהזדמנות נדירה שאין להחמיצה, ולכן מיהרו וחתמו, ובעניין זה אין מקום להאשים אחרים.
- ושעה שבוחנים אנו ראיות נוספות, עולה כי עמדה לרשות המצטרפים הפוטנציאליים הרוצים בכך האפשרות לשקול הדברים ולשוב ולהתדיין עם הנתבעים. בעניין זה אחזור ואזכיר את עדותו של מר דוד רזניק (התובע 47) שהוצגה קודם לכן (ראו לעיל בפסקה 73(א)), ולפיה סוכם בכתב כי ככל שבאת כוחו לא תגיע להבנות עם באי כוח חברת גריני סיטי, הרי שיוחזר כספו.
מר רון קובל (התובע 32) הגיש תצהיר והעיד בשמו ובשם אשתו שרון (התובעת 33), כי הם קראו טופס ההצטרפות ואף ביקשו תיקונים שהוכנסו (עמ' 340, ש. 32- 341, ש. 2).
- יותר מכך, הנתבעים, עוה"ד נוף ואהרונסון, טענו בתצהיריהם (בפסקאות 33-32) כי גב' אור שלחה ההסכמים לעיון התובעים בטרם פגישת החתימה, ושלא הייתה מניעה לקבלם בטרם קיומה. טענה זו מקבלת חיזוק ראייתי מעדות מספר תובעים, ואני מקבל אותה זאת שעה שחלק מהתובעים העיד כי ביקשו להכניס תיקונים להסכמים, ושבחלק מהמקרים המסמכים נשלחו לעיונם בטרם החתימה או כי עמדה להם האפשרות לקבלם:
- מר בנץ טען בעדותו תחילה, כי לא קיבל את ההסכמים לעיונו בטרם פגישת החתימה (עמ' 319, ש. 8 - 320, ש. 19). אולם, לאחר מכן בהמשך חקירתו מייד בסמוך, חזר בו וטען כי "יכול להיות ששלחו לי איזה יום יומיים מראש, לא זוכר" (עמ' 320, ש. 28-27).
- מר עדי שנער (התובע 4), הודה כי עורך דינו, אברהם ובנר, יצר קשר עם חברת אור סיטי לפני פגישת החתימה על ההסכמים, לאחר שכבר חתם על טופס ההצטרפות. עו"ד ובנר קיבל מחברת אור סיטי יומיים לפני פגישת החתימה את הסכם השיתוף, הסכם המכר וטופס ההצטרפות ללא הפרטים הספציפיים של העסקה של התובע. עוד הודה שעו"ד ובנר נתן לו ייעוץ משפטי בקשר להסכמים לפני פגישת החתימה, וגם במהלך פגישת החתימה שבה נכח גם הוא (פסקאות 24-14 לתצהירו).
- גב' אסולין גוזיאן (התובעת 5), הודתה בתצהירה שקיבלה לבקשתה את טופס ההצטרפות והסכם המכר בדוא"ל ששה ימים לפני פגישת החתימה עליהם, והיא העבירה אותם לעורך דינה, וזה אמר לה שיתלווה אליה לפגישת החתימה (ראו: פסקאות 5, 6, 13-12 לתצהירה).
- מר דוד שוורצמן, אביה של גב' שני שוורצמן (התובעת 27) ציין כי עורך דינו העיר הערות לתיקון ההסכמים ואלו הוכנסו (ראו פסקאות 4 ו- 6 לתצהירו ובעדותו: עמ' 431, ש.9 ואילך; 432, ש. 7-6; 433, ש. 11-10; 434, ש. 14-8; ועוד ראו את ההתכתבות בין עורך הדין של מר שוורצמן ובין עו"ד אהרונסון, המופיעה בנספח 154 לתצהירי הנתבעים, בעמודים 2672-2671).
- כפי שראינו (ראו לעיל בפסקה 73(ה)) מר יצחק עובד חתם על טופס ההצטרפות ביום 23.10.12 ועל הסכם המכר ביום 4.11.12 כאשר בתווך ביקש ייעוץ מעורכת דינו שמסרה לו כי היא ממליצה שלא יתקשר בעסקה.
בעדותו טען כי שיקר לעורכת דינו, ואמר לה שההסכמים טרם נחתמו, שעה שלמעשה כבר נחתמו.