אין המדובר בנספח הנחבא אל הכלים. הסכם המכר כולל שני נספחים, וההסכם עצמו כולל כארבעה עמודים. גם אם אקבל את טענת התובעים כי הסכם הרכישה של הקרקע מחברת קמפל מתייחס מפורשות לעניין ההפקעה, ושזה לא הוצג להם, עדיין אין בכך לשנות מהעובדה כי הסוגיה מופיעה בהסכם המכר שכל התובעים התקשרו בו.
על רקע זה, אין לומר כי התובעים הוטעו בעניין זה או כי דבר ההפקעה הוסתר מהם. מי שקרא את ההסכמים יכול היה לדעת כי חלק משטח המגרש הופקע לצורכי ציבור. ובהמשך הדרך היה ברור כי לאור נתוניו המוגבלים של מגרש 102 הרבה יהיה תלוי בתוכנית הנוגעת לשיתוף הזכויות עם מגרש 104.
אין להתפלא אפוא כי סוגיה זו לא הטרידה באופן ממשי את התובעים בזמן אמת, שכן במכתב ההתראה לפני הגשת התביעה (נספח 7 לכתב התביעה המתוקן) לא נטען דבר לעניין הסתרת הפקעה.
הטענה להפרת הבטחה בעל פה של הנתבעים לפני חתימת ההסכמים כי יינתן היתר בנייה תוך 8 חודשים
- לטענת התובעים בתביעתם (בפסקה 13.4 לכתב התביעה המתוקן), הנתבעים הפרו הבטחתם שבעל פה, שניתנה לפני חתימת ההסכמים, ולפיה יינתן היתר בנייה תוך 8 חודשים.
00טענה זו דינה להידחות.
- 0ראשית, היא נזנחה במתכונת זו על ידי התובעים בסיכומיהם, ומשכך, לפי הפסיקה, אין להידרש לה (ראו בע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מט(2) 102, 108-107 (1995)).
בסיכומי התובעים הופיעה גרסה מרוככת יותר (בפסקה 250) ולפיה עו"ד אהרונסון "נהג לציין" בפניהם כי המועד הצפוי לקבלת היתר בנייה הוא "תוך, שנה, שנה וחצי", והיפנו לעדותו בה לטענתם הודה בכך (עמ' 843, ש. 22-16). אלא שעיון בעדותו של עו"ד אהרונסון (בעמ' 843, ש. 22-16) מעלה כי הוא לא הבטיח זאת, אלא ציין ש"לדעת גורמי המקצוע" יתקבל ההיתר בפרק הזמן האמור. אין המדובר בהבטחה אלא רק בהערכה. ויש לזכור ולהזכיר כי תמיד קיים סיכון שהליכי התכנון יתארכו, ולא במעט.
ועל כך יש להוסיף את האמור בהסכמים שעליהם חתמו התובעים. בפסקה 4 להסכם הייצוג נקבע מפורשות ש"היעוץ המשפטי שיינתן לי/לנו על ידכם אינו כולל מתן חוות דעת לעניין מועדי ביצוע של הפרויקט."
ובפסקה 7.1 להסכם השיתוף נקבע כי "עוד ידוע לצדדים כי משך הזמן הדרוש לאישור תב"ע נקודתית ותכנון המגרש והוצאת היתר בנייה ייארך כמקובל בוועדה המקומית של רמת גן ובגורמים הרלבנטיים המוסמכים לטפל בבקשות מסוג זה... [ההדגשה הוספה]."