כלומר, ההסכם קובע במפורש שאין התחייבות שרשויות התכנון יאשרו את שינוי התב"ע בחלקה 102, באופן שיאפשר לבנות בבניין יחידות דיור נוספות, מעבר לאפשרויות הבנייה במקום בהתאם לתוכנית שבתוקף.
- על כך יש להוסיף שאין בהסכמים התחייבות למספר יחידות דיור כלשהו; וכן קיים בהם "מנגנון פליטה" בהתאם לאמור בפסקה 5.8 להסכם השיתוף. מנגנון זה לוקח בחשבון שמספר יחידות הדיור, שניתן יהיה לבנות במקום יהיה נמוך יותר ממספר היחידות הנמכרות, ואז יהיה מקום להוציא מהקבוצה מספר חברים, בתמורה להשבת התמורה ששילמו. רכיב הסכמי זה מראה שלא ניתנה התחייבות שניתן יהיה לבנות בחלקה 102 לבדה 57 יחידות דיור. להפך; היא מראה כי קיים סיכוי של ממש לפיו לא כל חברי הקבוצה יוכלו לקבל את הזדמנות הדיור שהם חפצים בה.
להשלמת התמונה בעניין זה יצוין שמחומר הראיות עלה כי מר יהושע גבע (תובע 52) ביקש לקבל אישור לגבי מצב הדברים התכנוני ועל רקע זה נמסר לו מכתב מאגף ההנדסה של העירייה (נספח 8 לתצהירו) ובו נמסר שבמצב התכנוני הקיים קיימות במגרש זכויות בניה המאפשרות הקמה של 8 קומות. בנוסף הוא קיבל אישור מחברת גריני סיטי כי בעקבות בדיקה שנעשתה באמצעות האדריכל פרנס, ניתן להקים במקום בניין בן 8 קומות במצב הדברים התכנוני הקיים (נספח 188 לנספחי הנתבעים).
- מצב דברים זה - לפיו כל המאמצים הוקדשו לקידום תוכנית משותפת לשני המגרשים - נובע מהרקע לגיבושה של קבוצה 102 מלכתחילה. כזכור, בעת שבה גובשה הקבוצה כבר נרכשו הזכויות במגרש 104 על ידי קבוצת אור, וכבר התקדם ארגון קבוצה 104. גב' אור סברה שתכנון משותף לשני המגרשים יגדיל את זכויות הבניה הניתנות לניצול, וזו הייתה הסיבה שבגינה אורגנה הקמת קבוצה 102 בהמשך לרכישת המגרש הסמוך (ראו פסקאות 25-24 לתצהירי הנתבעים). על רקע זה הגדירה גב' אור לעו"ד נוף כיצד לבנות את המערכת ההסכמית של קבוצה 102, כך שיעלה ממנה בבירור שעל הפרק שיתוף פעולה בין שני המגרשים, וזאת לאחר שהתשתית להסכמים גובשה על ידי משרד עורכי הדין הקודם שטיפל בנושא (עמ' 711 ש.15 ואילך).
מכל מקום, ומבחינה מעשית, לא נעשה ניסיון לקדם הקמה של בניין המגורים במגרש 102 לבדו. לא הוצג תכנון שכזה מצד אנשי המקצוע שליוו את הפרויקט. ומארגני הקבוצה הקדישו מאמץ לקדם את התוכנית המשותפת לשני המגרשים. מאמצים אלה נתקלו במכשול ניכר שעה שעיריית רמת גן וגורמי התכנון המקומיים שינו את מדיניותם ביחס לתוכניות מסוג זה, וצמצמו את מספר יחידות הדיור שניתן לקדם באמצעותן. שינוי המדיניות טרף את הקלפים ודרש מאמצים נוספים ומוגברים לנסות ולשכנע בכל זאת את גורמי התכנון כי ניתן יהיה להקים פרויקט משותף. למעשה הניסיונות להקמתו נמשכו עד שנקלעה קבוצת אור למשבר ולסחרור, בעקבות מעצרה של גב' אור.
- השאלה האם ניתן היה להקים את פרויקט במגרש 102 לבדו הפכה תיאורטית במידה רבה. היא לא קודמה הלכה למעשה גם לא מבחינת ועד קבוצת הרכישה.
כך, כבר באספה הכללית הראשונה של קבוצה 102 (מיום 29.5.14; נספח 38 לתצהיר עו"ד נוף) נשאלה גב' אור "האם פרויקט 102 שייך ל104" ותשובתה הייתה בחיוב. ומיד בהמשך הציג האדריכל אלה את התכנון המשותף לשני המגרשים (שם, בעמ' 2). ועוד הוסיף כי "יתכן והועדה תאמר שיש להוריד קומות. הגמישות היא שלנו, וכשנדע את דרישות הועדה נוכל לעשות פיזור היחידות בצורה אופטימלית כדי שהדיירים לא ייפגעו" (שם, בעמ' 3). נמצא שהמוטיבציה לקדם את התוכנית המשותפת לא הוסתרה, והוצגה בצורה חדה ביותר לחברי הקבוצה כבר בראשית הדרך.