וכמה חודשים לאחר מכן, במהלך האספה מיום 10.11.14, ציין חבר הוועד מר גבע כי על הפרק פרויקט מאוחד. ועוד הוסיף "מאוחד זאת אומרת, שמבחינת העירייה, היא דחפה גם הוצג לה והם הגיעו לאיזשהן הסמכות שייבנה מבנה מאוחד" (נספח 14 לתצהיר מר עדי שנער, התובע 4, בעמ' 162 לנספחיו).
- התובעים ניסו לשנות את התמונה המתגבשת.
הם הפנו לעדויות של מתכננים שונים שציינו כי לא ניתן היה להקים בניין לבד במגרש 102 בשל קוטנו, וודאי שכך לאחר ההפקעה. אך האדריכל מועלם, שהעיד כי אמר לגב' אור כי לא ניתן יהיה להקים עצמאית בנין קומות במגרש 102, לא שלל אפשרות להקים במצב הקיים בניין בן 9 קומות "ברוטו" (קרקע, שבע קומות וגג) בהיקף מ"ר מצומצם לכל קומה (עמ' 685).
התובעים הפנו להודעת דואר אלקטרוני של מר דוד רזניק (תובע 47) מיום 30.8.14, בה עמד על הקשיים שבמימוש הפרויקט, ועל הצורך לבנות את הפרויקט במגרש 102 לבדו (נספח 7 לתצהירו). אך לא נראה כי יוזמה זו תפסה תאוצה, ולא נראה כי ועד הקבוצה ניסה לאכוף היפרדות בין המגרשים. אם היה עושה כן, נראה שהדבר היה פוגע בחברי קבוצה 102 שמספר ניכר שלהם היה מוצא עצמו ללא אפשרות לרכוש יחידות דיור, תוך צורך לעשות שימוש במנגנון הפליטה שגובש לשם כך.
התובעים הוסיפו והפנו בסיכומיהם לעדותה של גב' סיון פרדו (תובעת 25) שהעידה כי נאמר לה במפורש שחברי הקבוצה יוכלו להיפרד ממגרש 104 ולבנות לבד, ותחושתה היא שהנתבעים הוליכו אותה ואת חבריה שולל. ועוד העידה כי נוכח עוצמת תחושת הפגיעה שחוותה היא הייתה מוכנה לבוא במיוחד לארץ מאירלנד כדי להעיד (עמ' 74 ש.16). אין לי אלא להזדהות עם תחושת התסכול שחשה גב' פרדו, כמו גם עם תחושות התסכול שחשים חבריה. אולם תחושות תסכול ופגיעה אינן מקנות, כשלעצמן, זכאות לפיצוי.
- המסקנה העולה מכל אלה היא כי המערכת ההסכמית הציגה את הדברים כהווייתם, ולפיהם ייעשה מאמץ משמעותי להקים פרויקט בנייה משותף לשני המגרשים גם אם הדבר ייקח זמן נוכח קשיים תכנוניים, וללא התחייבות למספר יחידות הדיור שייבנו במגרש 102.
לא בוססה הטענה כי ניתנה התחייבות לניוד זכויות ממגרש 104 למגרש 102
- התובעים טוענים בכתב התביעה המתוקן (בפסקאות 12.5-12.1) לקיומו של מצג שווא שהנתבעים היו שותפים לו. ולפיו חברת אור סיטי וחברי קבוצת 104 היו מחויבים לנייד זכויות בניה "במתנה" ממגרש 104 למגרש 102, כדי לחפות על מיעוט זכויות הבנייה שבאחרון, בשל קוטנו. לשיטתם, רק בשלב מאוחר יותר התברר שמדובר במצג שווא. הדבר לא מנע מחברת גריני סיטי למכור יחידות דיור ביתר, בלי שדאגה לכך שתהיה התחייבות שהחלקות יאוחדו, ושניתן יהיה להפיק את מספר היחידות הפנטסטי שהובטח לתובעים. בנוסף, נטען שהנתבעים לא דאגו להחתים את חברי קבוצת 104 על התחייבות להעניק לחברי קבוצת 102 זכויות בנייה מהחלקה שלהם, כדי להשלים את יחידות הדיור החסרות.
- דין הטענה להידחות. גם היא לא עולה בקנה אחד עם ההסכמים הכתובים.
בהסכמים אלה אין זכר להתחייבות של חברת גריני לפיה חברי קבוצת 104 מחויבים, או יהיו מחויבים, להעניק לחברי קבוצת 102 זכויות בנייה מהשטח שלהם. ושוב נזכיר כי המערכת ההסכמית קבעה במפורש שאין תוקף לכל מצג או הסכמה שאינם מעוגנים בה.