פניות אלה נעשו במכתבים שנשלחו על-ידה באפריל 2015. במכתב צוין כי בנק ישראל הטיל מגבלות המצריכות להגדיל את הון הקבוצה. וכן נכתב (בפסקה 5) "מאז פרסום ההנחיות של בנק ישראל וכיון שהייתם אמורים להשלים, לכל הפחות, את ההון העצמי הנדרש והמלא כמפורט בהסכם המכר עליו חתמת, נמנענו עד כה מלפנות אליך/ם בעניין ואפשרו לך/ם, על בסיס ותוך מימון מטעמנו (של המימון החסר), שלא להידרש לכך". אלא שכעת, ולאור הדרישות צוין שהגיעה העת להשלים החסר (ראו לדוגמא נספח 7 לתצהיר מר בנץ).
מכתבים אלה נשלחו מטעמה של חברת גריני סיטי, וחתומה עליהם גב' טל חיו, מנהלת קשרי הרוכשים של החברה. אין לפני ראיות כי הנתבעים היו מעורבים בכתיבתם, או כי היו בסוד העניין לפני שנשלחו.
- לאחר שהתקבלו המכתבים פנו חלק מהתובעים לעו"ד נוף כדי לברר את עמדתו נוכח דרישה זו. בחלק מהמקרים נעשתה הפניה לעו"ד אהרונסון. כך:
- מר רזניק הצהיר כי שוחח עם עו"ד נוף, שהתחמק מלמסור לו תשובה ברורה (סעיף 29 לתצהירו).
- גב' מלכיאל הצהירה כי פנתה לעו"ד נוף שהפנה אותה לעו"ד אהרונסון. נקבעה פגישה במשרדו, וזה השיב לה כי לא יוכל לייעץ לה לאור ניגוד עניינים שקיים מבחינתו בעניין זה (סעיפים 27-24 לתצהירה). עו"ד אהרונסון הכחיש קיומה של פגישה כזו בתצהירו, אך העיד כי היא לא זכורה לו בעדותו (עמ' 892 ש.34).
- גב' סולומוני ציינה כי למרות שבנה ז"ל שכב באותה עת על ערש דווי בבית החולים נציגיה של גב' אור לחצו עליה להשלים התמורה. לטענתה, בעלה התקשר מבית החולים לעו"ד אהרונסון (עמ' 128 ש.34 ואילך). עו"ד אהרונסון הכחיש קיומה של שיחה עמו בנושא.
- מר בנץ, שלא שילם בסופו של יום, העיד ששוחח אף הוא עם עו"ד נוף (עמ' 327-322 לפרוטוקול). יש לציין כי הנתבעים טוענים כי לא התקיימה שיחה שכזו, אלא מר בנץ שוחח עם אדם בשם "אודי" הנמנה, ככל הנראה, על צוותה של גב' אור.
בכל המחלוקות בדבר פרטי השיחות איני נדרש להכריע. די לי לצורך העניין בעדותו של עו"ד נוף כי קיבל פניה בנושא בזמן אמת, ונמנע מלתת תשובה תוך הפנית הפונה לעיון בהסכם. ועוד די לי בכך שלא נעשתה מצדו פעולה הבאה למנוע התשלומים או לעכבם עד בירור המשך (ראו להלן בפסקאות 173 ואילך).
- מכל מקום, חלק מחברי הקבוצה לא שילמו את שנדרש מהם לאחר שעיינו בהסכמים וראו כי לא הגיע מועד התשלום. חלק אחר שילם בשים לב ללחצים שהופעלו מטעם גב' אור, שחזרה וטענה כי הכסף נדרש בדחיפות, וכדי לקדם את ענייניה של הקבוצה כולה. האם התנהלות הנתבעים מזכה את התובעים בפיצוי מעו"ד נוף או מעו"ד אהרונסון?
- בטרם נבחן הדברים במהותם, מן הראוי להקדים להתמודד עם הטענות המקדמיות שהעלו הנתבעים בעניין.
רכיב תביעה זה לא התיישן ואינו לוקה בשיהוי
- הנתבעים טענו כי מדובר בתשלומים ששולמו בשנת 2014 ומכאן שתביעת הפיצוי בגינם התיישנה.
דין הטענה להידחות.
- כבר בכתב התביעה המקורי, שהוגש עוד במאי 2019, הוזכרה עילת התביעה בגין רכיב זה. פרק ט"ו שלו הוקדש לכך במלואו (בפסקאות 18.6-18.1). עניינה של גב' מיכל מלכיאל (התובעת 3) הוזכר בו במפורש, והוא בא להדגים את הסוגיה. ופסקה 18.5 היא תיארה את עילת התביעה, לפיה היה על עו"ד נוף לבחון לעומק את טענת הפונה, והיה עליו להתריע גם בפני חברי הקבוצה האחרים, שהופנתה אליהם דרישת תשלום כזו, להימנע מהתשלום, וזאת לפחות עד שהנושא יבורר באופן יסודי.
בנוסף, כתב התביעה המקורי כלל גם פירוט של הרכיבים הכספיים בגין עילה זו. כך, אצל גב' מלכיאל בכתב התביעה המקורי (נספח 13; בעמ' 125-126 לנספחי התביעה), צוין שסכום תביעתה בגין תמורת הרכישה הוא 437,500 (נומינלי). לעומת זאת, בנספח 16 לכתב התביעה המתוקן צוין כי סכום תביעתה עומד על 396,000 ₪, בתוספת 41,500 ₪ בגין התשלום בשנת 2014. חיבור שני הסכומים מביא אותנו לסכום שנתבע כבר בתביעה המקורית; כך הוא אצל מר וולדיסלב קיינובסקי (תובע 9), ואצל מר יצחק קמר (הנתבע 17); אצל רינת ודוד כהן (התובעים 31-30) ואצל דוד ומיכל רזניק (התובעים 48-47); אצל אלנה וסמיקו סולומוני (התובעים 51-50) ואצל אופיר ושרה פז (התובעים 46-45).