גרעין המחויבות הוא קוגנטי ולא ניתן להתנאה (ראו לעיל בפסקה 139). ובקבוצות רכישה, בשים לב לפערי הכוחות האדירים שבין היזם ומארגן הקבוצה מזה ובין חבריה מזה, הרי שהגרעין הבלתי ניתן להתנאה הוא רחב יותר מהרגיל.
- קל לראות מדוע הוראות שכאלה הן כל כך מסוכנות, בעולמן של קבוצות הרכישה, וודאי שכך כאשר מדובר בכספם של החברים. חברי הקבוצה הבודדים מצויים בעמדה פגיעה ביותר. הם מוסרים את כספם, ובהיקף ניכר, ומכאן ואילך האינטרסים שלהם תלויים ביכולותיהם וברצונם הטוב של אחרים.
חובות האמון באו לרסן פגיעות זו, ולהקטין החשש לניצול לרעה מצדם של אלה שמנווטים את ספינת קבוצת הרכישה בדרכה. עורכי הדין אינם אמונים על הצד העסקי והכלכלי, אך הם אמונים על הצד המשפטי. הם מכירים את ההסכמים המנחים את פעילותה של הקבוצה. הם מבינים את תוכנם ואת מורכבותם. וכאשר הם נתקלים במצב בו חברי הקבוצה נדרשים לשלם תשלומים בניגוד להסכם שגובש על ידם או בעזרתם, אין הם יכולים לעמוד מנגד.
הדבר מקבל משמעות אקוטית בשים לב לכך שבשלב הזה חברי הקבוצה אינם מיוצגים על ידי עורכי דין פרטיים שלהם. הנתבעים הדגישו שוב ושוב כי הם לא ייצגו אותם בשלב ההצטרפות לקבוצה, אך משהפכו לחבריה, הרי שהם משמשים כעורכי הדין של הקבוצה כולה. אכן כך. אך לדבר יש גם משמעות ישירה לגבי חובות האמון שעורכי הדין של הקבוצה חבים כלפי חבריה. מכאן, שחברי הקבוצה, שאינם אנשי מקצוע, או מומחים בתחום הנדל"ן, פנו לכתובת הברורה לברר את מערך הזכויות והחובות שלהם. פנייה זו הייתה חייבת לזכות להתייחסות רצינית ביותר מצד הנתבעים; וזאת בשים לב להפרה הברורה שהפרה גב' אור את ההסכמים, ולדרישת התשלום מצדה שטרם הגיעה שעתה החוזית.
גם כאן, אם נתיר את חיותה של התניה הזו במקרה הנוכחי, משמעות הדברים היא שתניות שכאלה תוכלנה להופיע בכל קבוצות הרכישה, וודאי שיהיה למארגני הקבוצות אינטרס ראשון במעלה להוסיפן לכל המערכות ההסכמיות הרלוונטיות, ולהעצים עוד יותר את פערי הכוח שבין חברי הקבוצה ובינם. ואם תהלכנה תניות אלה חופשי, יגדל הסיכון כי מארגני הקבוצות יציבו דרישות המפרות את ההסכמים המשמשים בסיס לצעידה המשותפת. והסיכוי כי דרישות לא חוקיות אלה תצלחנה יגדל, שכן עורכי הדין של הקבוצות - האמונים על שמירת ההסכמים ועל אכיפתם - ימצאו עצמם מושתקים מלהושיע, שהרי יהיה עליהם להעדיף לעולם את האינטרס של מארגני הקבוצה, בשים לב להוראות החוזיות המנחות את דרכם.