בנסיבות המקרה אין גם חשש לכפל פיצוי. התובעים קיבלו עד כה החזר שלא משקף את מלוא השקעתם. תשלומי השלמת התמורה בהם עוסק חלק זה הם בהיקף נמוך יחסית לכספים שהועברו במועד החתימה על ההסכמים.
- התובעים עתרו בסיכומיהם (בפסקה 584) ובתביעתם (בפסקה 31 לכתב התביעה המתוקן) להשבת מלוא סכומי השקעתם והוצאותיהם, בתוספת ריבית והצמדה למדד תשומות הבנייה. על רקע זה עולה השאלה האם יש לעשות שימשו במדד זה ביחס לסכום הפיצוי שנפסק לעיל?
תשובתי היא בשלילה.
התובעים לא נמקו מדוע אין להוסיף את מנגנוני ההצמדה שקובע הדין באופן כללי וליישמם על נסיבותיו של מקרה זה. בהנמקה כללית אין די. לא בוססה החמצה כזו או אחרת של השקעה חלופית בתחום הדיור, ועל רקע זה יהיה מקום להוסיף פסיקת ריבית והצמדה בהתאם לדין הכללי החל בסוגיה.
אין מקום לפסוק את הפיצוי האמור לטובת התובעות 44-43
- קביעת הפיצוי האמור רלוונטית לכל חברי הקבוצה שאכן הקדימו את התשלום של חלק התמורה לאור דרישת גב' אור, בהתאם לאמור בראש הנזק הנוכחי.
יחד עם זאת, אין היא רלוונטית לתובעות גב' סיני ריקליס תום וגב' סיני חודורוב לי (התובעות 44-43). זאת משום שהתברר, אגב ניהול ההליך, כי הן מכרו את זכויותיהן בפרויקט עוד בחודש דצמבר 2014, לדודן - מר רם אברהם יאיר (להלן: מר יאיר), האח של אמן, תמורת מלוא השקעתן; וזאת בהתאם להסכם המכר מיום 11.12.14 (נספח 175 לתצהירי הנתבעים, ראו בעמודים 3295-3294).
עובדה זו לא צוינה בתצהירי האם ובנותיה. כאשר הוצגה הסוגיה לאמן של התובעות בחקירה הנגדית לא ניתנה תשובה המניחה את הדעת. היא מסרה כי הדוד הוא שהעביר דירתו לבנותיה אך העניין נסתר מהמסמכים שהוצגו. עוד יש לציין כי מר יאיר הצטרף לקבוצת הרכישה ללא קשר למכירה זו, עוד לפני שרכש את זכויות גב' סיני ריקליס וגב' סיני חודורוב (ראו חילופי הדברים בעמ' 420).
- באי כוח התובעים העלו סברה, לראשונה בסיכומי התשובה מטעמם, ש"ייתכן בהחלט" שעסקת המכר, בה נמכרו הזכויות למר יאיר בוטלה. אך בעניין זה לא הוגשו ראיות היכולות לבסס הדברים. ומכל מקום היה על התובעות הללו להצהיר על אודות העסקה בתצהיריהן דבר שנמנעו ממנו. גם תצהיר משלים מצדן לא הוגש לאחר מכן, ולא התבקשה הגשתו.
- על בסיס הראיות שהוצגו לי ניתן לקבוע ממצא כי הזכויות בדירת התובעות אכן נמכרו למר יאיר.
אלא שכאן מתעוררות מורכבות נוספת. זאת משום שהצדדים חלוקים בשאלה מי שילם את רכיב התמורה הנוספת, האם היו אלה התובעות או שמא מר יאיר, עבור זכויותיו ביחידה שלו (ראו האמור בעמ' 424, ש. 21 - 425, ש. 23). כך, ההסכם שבין התובעות ובין מר יאיר נכרת ביום 11.12.14, כלומר הרבה לאחר דרישת התשלום. ונכתב בו כי התובעות מצהירות שהן שילמו עד כה תמורה בסך 350,000 ₪, שזהו סכום השקעתן הכולל. מכאן עולה, לכאורה, שהתובעות לא שילמו כלל את התמורה הנוספת. ומנגד, גב' ריקליס העידה כי היא שילמה את כל הכספים (שם).