9.1 על המוכר לפנות בכתב לכל בעל מניות המחזיק ב-10% או יותר מההון המונפק של החברה (להלן: 'הניצעים') בהצעה לרכישת הזכויות המועברות (להלן: 'הצעת המכר'), ולפרט את מחיר המכירה המוצע ויתר התנאים הנוגעים למכירת הזכויות המועברות" [סעיף 9 לתקנון החברה, מצורף כנספח ה' לתצהיר עדות ראשית של מאור].
במקרה זה, זכות הסירוב הראשונה כלל לא הופעלה. במכתב מיום 14.8.2022, הנתבע הצהיר בפני התובעת כי העברת מניות כזו דורשת את אישור הדירקטוריון בהתאם להוראות התקנון; כי עולה חשש בדבר זהותו של הרוכש הפוטנציאלי; וכי צפוי להתבצע גיוס הון בדרך של הקצאת מניות [נספח 11 לתצהיר עדות ראשית של מאור].
- לא למותר לציין כי חלה על הצדדים חובת תום הלב, הן מכוח דין והן מכוח ההסכם [סעיף 5.1 להסכם]. העברת מסר מסווה ולפיה לא תאושר העברת מניות לצד ג', בפרט כאשר הסירוב נעשה ממניעים פסולים, עלולה להיחשב להתנהלות חסרת תום לב מצד הנתבע. זאת, כיוון שתפקיד הדירקטוריון בהקשר זה הוא להגן על החברה, מה שמחייב אותו לפעול בגבולות החובות החלים עליו כמנהל ובתום לב בעת קבלת החלטה לאשר או לא לאשר העברת מניות [לדוגמה, ראו: ת"א (מחוזי חיפה) 24308-01-21 תחנת דלק אחים סמאר בע"מ נ' פואד סמאר, בפס' 44 לפסק דינו של סגן הנשיא ר' סוקול (נבו, 2.1.2023); ע"א 759/00 עיזבון נחמן גולדשטיין ז"ל נ' פסגת ברטנורה בע"מ, נח(3) 711 (2004)].
- ואולם, אין בהכרח פסול בסירוב, או ברמז על סירוב, של הצעה למכירת מניות לגורם "עוין" לחברה. בית המשפט נוטה להתערב בסירוב כאמור רק משמוכח לפניו, כי המנהלים סירבו לאשר את ההעברה שלא בתום לב, או מתוך שרירות, גחמנות או מטרה זרה [ראו: ע"א 131/88 ישראל דן רוגובסקי נ' עדנה סביר, מד(2) 622, 626 (1990) (להלן: עניין רוגובסקי")]. נטל ההוכחה בדבר התקיימותה של אחת מעילות ההתערבות מוטל על הטוען לכך, ומדובר בנטל הוכחה כבד [שם, בפס' 6 לפסק דינו של הנשיא מ' שמגר].
- בענייננו, אינני סבור כי התובעת נשאה בנטל להראות שהנתבע סירב בפועל. כך גם לגבי השאלה האם המסר שהעביר ברמזו על כך, שהוא עלול שלא אשר את המכירה, נעשה ממניעים פסולים ובחוסר תום לב. הנתבע עמד על חששו ולפיו מדובר בגורם שקשור במישרין או בעקיפין לבעלי השליטה בנתבעת 2, אשר כנגדם החברה מנהלת הליכים משפטיים [מכתב מיום 14.8.2022, נספח 11 לתצהיר עדות ראשית של מאור] - חשש שהסתבר כאמת בחקירה הנגדית של מאור [ראו פרוטוקול הדיון מיום 9.6.2025, בעמ' 17-18]. זאת ועוד, הנתבע איננו מתנגד להעברת מניות התובעת לצד ג', ככל שאין מדובר בצד קשור לבעלי השליטה בנתבעת 2 [סעיף 62 לכתב ההגנה המתוקן]. אין בהכרח פסול בסירוב כזו בנוגע לצד ג' מסוים, כאשר לנתבע יש סיבה להאמין כי לא יוכל לקיים עמו יחסים תקינים [לדוגמה, ראו: עניין סימן טוב, בפס' 14].
מסקנתי היא שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הנתבע מונע ממנה למכור את מניותיה לצד ג' בחוסר תום לב וממניעים פסולים, וכי יש בהתנהלותו משום קיפוח המיעוט בנסיבות העניין.