משכך האגרה שבה חבה התובעת היא האגרה החלה על תביעה לסעד כספי. לצרכי אגרה ועל מנת לייתר הליכי הערכה לצרכי אגרה ובהתאם להודעת התובעת כפי שתוצג להלן , נקבע הסעד הכספי המבוקש לסך אשר שוויו 1,400,0000 ₪ .
עילת הקיפוח - מסגרת נורמטיבית
- סעיף 191(א) לחוק החברות מפרט את הזכות של בעל מניות במקרה של קיפוח:
"191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."
- הגדרתו של המונח "קיפוח" לא ניתנה במפורש בחוק החברות. עם זאת, היא זכתה לפרשנות ענפה בפסיקת בית המשפט העליון, ולפיה קיפוח מתרחש כל אימת שנעשתה פגיעה ב"ציפיותיו הלגיטימיות" של בעל מניות תובע [ראו למשל: ע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין, פ"ד מו(1) 125, 132 (1991) (להלן: "עניין דוידזון"); זוהר גושן ואסף אקשטיין דיני חברות 322 (2023) (להלן: "גושן ואקשטיין")]. זאת, בהתאם לאופי החברה ולמכלול נסיבות המקרה, וללא דרישה לפיה יש בהתנהגות הצדדים משום הפרת זכות [ראו: עניין דוידזון, בעמ' 132; גושן ואקשטיין, בעמ' 322; ה"פ 62497-12-19 רייטן נ' ימין ואח', בפס' 70 לפסק דינו של השופט י' שרביט [נבו] (להלן: "עניין רייטן")].
דבריה של השופטת שטרסברג-כהן בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ, נ(1) 238 (1996) (להלן: "עניין בכר") ממחישים את תפיסת בית המשפט בנוגע לקיפוח המיעוט:
"זהו סעיף של קביעת נורמה כללית וגמישה להתערבות בית המשפט לשם קביעת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה... הביטוי 'קיפוח', שהחליף את הביטוי 'עושק המיעוט', הביא עמו פרשנות ליברלית המקלה על המיעוט שקופח לזכות בסעד כנגד הרוב המקפח... קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה... במקרה של קיפוח, מסור לבית המשפט שיקול-דעת נרחב, לעניין קביעת העקרונות הנורמאטיביים בסוגיה זו, והסעדים ההולמים. ההכרעה נעשית בכל מקרה לגופו, וכך נוצק תוכן למסגרת הכללית שנקבעה בחוק" (ראו פס' 7-11 לפסק דינה).
- מטרת הסעד להסרת קיפוח היא להקנות לבית המשפט כלים להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש לחלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי המניות, בפרט כאשר מדובר בבעל שליטה אל מול בעלי מניות מיעוט [ראו: ע"א 8712/13 אדלר ואח' נ' לבנת ואח', בפס' 65 לפסק דינו של השופט דנציגר (נבו, 1.9.2015) (להלן: "עניין אדלר")]. כמו כן, ההוראה נועדה להעניק סעד למקופח ולא להעניש את המקפח - כתוצאה, קיומו של קיפוח תלויה בשאלה האם קיימת תוצאה מקפחת ללא תלות במניעיו של המקפח [ראו למשל: עניין אדלר, בפס' 65; ה"פ (כלכלית) 58628-11-17 יואל בונדורובסקי נ' אורי סגל, בפס' 3-4 לדיון בפסק דיני (נבו, 30.12.2020) (להלן: "עניין בונדורובסקי")].
- נטל ההוכחה אשר מוטל על בעלי המניות המבקשים סעד למקרה של קיפוח הוא להוכיח באופן לכאורי את קיומו של הקיפוח [ראו: ע"א 5025/13 פרט תעשיות נ' דדון חביב ,בפס' 8 לפסק דינה של השופטת חיות (נבו, 28.2.2016) (להלן: "עניין פרט תעשיות")]. ככל שעומדת התובעת בנטל זה, יעבור נטל ההוכחה לנתבע להראות, על פי מאזן ההסתברויות, כי החברה לא נוהלה בדרך שעולה כדי קיפוח המיעוט (ראו למשל: ע"א 8857/21 גינזבורג נ' מדיפאואר, בפס' 35 לפסק דינו של השופט שטיין (נבו, 26.2.2023) (להלן: "עניין גינזבורג")].
- בית המשפט רשאי להעניק מגוון של סעדים לשם הסרת קיפוח בחברה או להפרדת כוחות בין בעלי המניות בה [ראו: ת"א (כלכלית) 56376-01-20 תדהר ייזום והשקעות נדל"ן בע"מ נ' סמואל גרופ בע"מ , בפס' 43 לפסק הדין (נבו, 14.12.2021) (להלן: "עניין תדהר")]. בבואו להכריע בדבר הסעד המתאים בנסיבות העניין, ניתן לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים:
"...שיקולי צדק; תום הלב וניקיון הכפיים של כל צד; נכונותו של צד לפתור את הסכסוך בדרכי שלום; מידת הקיפוח; האחזקות של כל צד וגובה השקעתו; התועלות שיפיק כל צד מול הנזקים שייגרמו לכל צד כתוצאה מהסעד שיינתן; נזקים שייגרמו עקב כך לצדדים שלישיים כמו עובדים וספקים; הזיקה המיוחדת של כל צד לחברה או לתחומי עיסוקיה; ופערי הכוחות בין הצדדים - הן פערי כוחות כלכליים והן פערים במישורים אחרים" [עניין מגנזי, בפס' 15].
- בית המשפט רשאי להעניק סעד של הפרדת כוחות במקרה שנוצר אובדן אמון בין בעלי מניות בחברה אשר מאופיינת כ"מעין שותפות", אף ללא הוכחתו של קיפוח בנסיבות העניין [ראו למשל: עניין אדלר, בפס' 72, 74; עניין רייטן, בפס' 21]. זאת, כיוון שבחברה אשר מאופיינת כמעין שותפות יש בן השאר, ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה [ראו: עניין אדלר, בפס' 66; רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, נט(3) 380, בפס' 4 לפסק דינו של השופט א' גרוניס (2005) (להלן: "עניין חסקי")]. יצוין כי ישנה גישה לפיה יש לנקוט בסעד של הפרדת כוחות במשורה ובמקרים חריגים בלבד [ראו: ע"א 2376/21 יוסף לוי נ' יונה לוי, בפס' 13 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (נבו, 13.8.2023); ע"א 94/20 טוביה לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ, בפס' 15 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (נבו, 18.8.2022) (להלן: "עניין גבעות עולם").
האם החברה היא מעין שותפות?
- ככלל, הבחינה של חברה כמעין שותפות לצורך הענקת סעד להסרת קיפוח או להפרדת כוחות צריכה להיעשות בזהירות, תוך ניתוח אד-הוק של נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעניין אדלר, פירט השופט דנציגר רשימה פתוחה של מבחני עזר לשם סיווגה של חברה כמעין שותפות לצורך הדיון בעילת הקיפוח:
"האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם ... האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים - אם כי ניתן לסבור כי מבחנים אלו נותנים דגש רב מדי לצורת היחסים שבין בעלי המניות במקום להתמקד במהותם" [עניין אדלר, בפס' 77].