"תאמין בי ובשותפות שלנו. אל תקשיב לאחרים. אין בעסקה הזו כל סיכון. כבר שוחחתי עם סופר פארם ועם שופרסל ועם מכבי. הביקוש עצום. עוד לא אמרתי להם היכן אבל הם מאוד רוצים. יאללה, תחליט ותעדכן" [נספח 6 לתצהיר עדות רשאית של מאור, בעמ' 61 (ההדגשה אינה במקור - .מ.א.)].
ההתקשרות הבלתי-פורמלית של הצדדים התבטאה גם בדרכים אחרות. החברה, לדוגמה, הדגישה בתקנונה כי היא "אינה חייבת לקיים אסיפות כלליות שנתיות אלא ככל שהדבר דרוש למינוי רואה חשבון מבקר ו/או לפי דרישה של אחד או יותר מבעלי המניות או הדירקטורים בחברה" [ראו סעיף 6 לתקנון החברה], ולא הוצגו ראיות בדבר כינוס פורמלי של ישיבות דירקטוריון או אספות שנתיות.
זאת ועוד, וכחלק מניהול ענייני החברה, הסתמכו האחד על השני בנוגע לניהול עצמאי של משא ומתן מול גורמים חיצוניים [לדוגמה, ראו נספח 6 לתצהיר עדות ראשית של מאור, בעמ' 51 בשורות 7, 11-12; עמ' 58-60]; בנוגע להתקשרות מול גורמים פיננסיים לשם השגת הלוואות לחברה [לדוגמה, ראו שם, בעמ' 58 בשורות 21-22; עמ' 61 בשורות 8-13]; ובנוגע להתנהלות מול רשם החברות [לדוגמה, ראו שם, בעמ' 65 (בדבר ההסתמכות של מאור על גזית בנוגע לטעות בדיווח לרשם)].
- ב. לשון ההסכם על רקע התנהלות הצדדים בפועל מלמדת על מגמת הצדדים לניהול משותף של עסקי החברה בצד הניהול הפורמלי בידי גזית. בהסכם, מוסכם בין הצדדים כי "הצדדים מתחייבים לסייע בקידומה ושגשוגה של החברה ככל שניתן וכי יפעלו האחד כלפי משנהו בכל הקשור לניהול ענייני החברה בתום לב, בשקיפות, בניקיון כפיים ובנאמנות וימסרו דיווח מלא ומדויק על כל פעולה הנוגעת לחברה ולעניינה" [סעיף 5.1 להסכם; הדגשות לא במקור - מ.א]. לשון ההסכם מצביעה על ציפייה משותפת של הצדדים לניהול ענייני החברה בשיתוף פעולה.
- ג. ההסכם בין הצדדים מטיל הגבלות על העברת המניות בחברה. לעניין עבירות המניות, נקבע בהסכם כי "לרוכש ולמוכר תהיה זכות סירוב ראשונה במכירת מניות רעהו וכן זכות הצטרפות למכירת מניות (tag-along) רעהו" [סעיף 4.2 להסכם]. זאת אומרת, שני הצדדים הגבילו מרצון את היכולת של גורמים זרים להצטרף כבעלי מניות בחברה ללא הסכמת האחר [השוו: עניין פרט תעשיות, בפס' 17]. יתר על כן, תקנון החברה קובע כי "כל העברת והקצאת מניות חייבת באישור הדירקטוריון" [סעיף 5 לתקנון החברה]. ניתן להבין מלשון המסמכים הנדונים כי הצדדים פעלו מראש לשמר את מערכת היחסים ביניהם מפני התערבות חיצונית [השוו: עניין בונדורובסקי, בפס' 8(ו) לדיון בפסק הדין].
- ד. מדיניות המימון של החברה מלמדת על ציפייה משותפת לכיסוי הוצאותיה. ככל שתידרש החברה למימון נוסף, התחייבו הצדדים מראש "[להעמיד - מ.א] את ההון הנדרש לחברה כל אחד בהתאם לשיעור חלקו בהון המונפק של מניות החברה, וזאת כהלוואות בעלים או כנגד הקצאת מניות..." [סעיף 4.4 להסכם]. כלומר, התחייבו הצדדים לשתף פעולה בגיוס כספים לקופת החברה מכיסם האישי, על פי שיעור בעלותם היחסי בה [לדוגמה ליישום תנאי זה, ראו: עניין פרט תעשיות, בפס' 17].
- ה. מדובר בחברה פרטית עם שני בעלי מניות בלבד.
- לאור האמור לעיל, מצאתי שיש לסווג את החברה כמעין שותפות לצורך הדיון במתן סעד להסרת קיפוח ו/או להפרדת כוחות בין הצדדים. אף אם היחסים בין מאור, מטעם התובעת, וגזית התבטאו בפערי כוחות בינם בכל הנוגע לניהול החברה ולהיות גזית מנהל יחיד באופן פורמלי, יתר המאפיינים של קשרם מעידים על שיתוף פעולה רציף וציפייה לניהול משותף של החברה. זאת, מקום שבו מדובר בחברה פרטית עם שני בעלי מניות עיקריים, אשר ניהול החברה כרוך ביחסי אמון וידידות [השוו: עניין חסקי, בפס' 4].
האם נוצר אובדן אמון בין הצדדים?
- כזכור, בית המשפט רשאי להורות על סעד של הפרדת כוחות אם נוצר אובדן אמון בין בעלי מניות בחברה אשר מאופיינת כמעין שותפות. משמצאתי כי החברה התנהלה כמעין שותפות יש לבחון את שאלת משבר האמון אם אכן הוכח.
- טוען הנתבע כי אין בהתנהלות הצדדים כדי לבסס טענה בדבר אובדן אמון או מבוי סתום אשר מזכה את התובעת לסעד של הפרדת כוחות. לשיטתו, לא הייתה ציפייה מלכתחילה לניהול משותף של ענייני החברה, ולא היה שינוי מהותי ביחסי הצדדים מתחילת הסכסוך הנדון ועד היום. הצדדים פועלים מכוח אינטרסים משותפים, והתובעת מקבלת את כל המידע הנדרש על ענייני החברה כפי שהיא זכאית לו. לכן, עומד הנתבע על כך שאין עילה להורות על סעד של הפרדת כוחות מחמת אובדן אמון והגעה למבוי סתום בניהול ענייני החברה, לרבות בשל שגזית הוא מנהל יחיד.
- לאחר שעיינתי בכלל המסמכים והטענות הרלוונטיים, מצאתי כי יש ראיות להיווצרותו של אובדן אמון בין מאור וגזית אשר יש לו השלכה ברמת בעלי המניות וברמת החברה וניהולה. דומה ששבר זה מצריך ומצדיק מתן סעד מטעם בית המשפט. להלן האינדיקציות המרכזיות:
- א. התבטאויות הצדדים מלמדות על קרע ניכר בינם בכל הנוגע לענייני החברה, אשר ככל הנראה החריף בעקבות ההליכים המשפטיים המתמשכים. חלק מאמירותיהם כאמור מוצגות כדלקמן:
"תראה, אני הייתי תמים. אני באמת חשבתי שנכנסתי לעסק עם בן אדם נורמלי, נורמטיבי. וטעיתי..." [פרוטוקול החקירה הנגדית של מאור מיום 9.6.25, בעמ' 13 שורות 13-14].